פתחנו לכם את המדבר, יכולים לצאת ולטייל. התלבטות, שני שלישי או רביעי, נסגר על שלישי ובאמת היה הכי טוב. האנשים הטובים שבערבה מספרים לי על הרבה הרבה מים שירדו,המאגרים עין יהב ועשת מלאים(כבר שנים לא היו)הנקרות,הרבה מים זרמו בו, אבל מבטיחים לי שהרבה הרבה!!!בוץ לא יהיה(אבל...) אז אני עם עודד ועם נתן, חמש בבוקר נפגשים ביד בנימין, מועמסים על עודד, קצת אחרי שש בדימונה,מאיר מיקנעם כבר מחכה לנו שם, תפילת שחרית די מהירה, שש וחצי על קו 55 תא מטען ריק,אין בעיה, שמונה וקצת במצפה רמון. 10קמ בטיסה מהירה על הכביש, עוד 6קמ שמאלה על השביל הכחול אל גן לאומי"פארק צבעי רמון" ואנחנו בחאן בארות. אמנם לא בוץ,אבל ארדון כרגיל חולי(כבר היה עדיף בוץ?), הפסקת תה ראשונה וארוחת בוקר תחת עץ השיטה הגדול בארדון. נחל נקרות רואים שעברו בו הרבה מים, אבל לא בוץ וקרקע מהודקת והרבה פחות דשדש. מצד נקרות(משמאל לשביל) בור נקרות(מימין), למצד לא עלינו,אבל על הבור אל תוותרו, 318 מ', עודד נשאר עם האופניים ומכין לנו את הקפה(2). אל חורבת קצרה, אנחנו שמאלה על הסינגל הירוק שעוקף את הר משא, מאיר מטפס במעלה נועה,המשך השחור אל פסגת הר משא, הגיע הרבה לפנינו,הפסקה קצרה ב"קצרה"(3) ואל נחל קצרה, עודד בסינגל שיורד לדשדש של הנחל, אנחנו מעדיפים שמאלה לאדום המטפס אל הרכס שמעל לקצרה. נפגשים שוב בנחל, מדשדשים קצת ושמאלה לסינגל שעוקף את הנחל(אולי עדיף דשדש על הטיפוס) עד "מואה". הפסקת תה אחרונה(4). צוקים או צופר? קצת מאוחר וקצת עייפים, אז צופר. קצת לפני 4 רבע שעה אוטובוס עם מקום במטען ל4 אופניים(ממש לא בטוח,ודאי שלא בעונת התיירות ולא בתחילת ובסוף שבוע) ושוב בדימונה, ברכבים והביתה. קצת סטטיסטיקות: 53 קמ(כולל 10 כביש),850מ' הבדל גובה בין מצפה לצופר, אבל בין לבין גם 500 עליות. ושוב "מה שאני יכול,זה לא קשה. קשה זה מה שאני לא יכול". תודה גדולה לעודד, לנתן ולמאיר ולכולכם. טיול ממש ממש טוב. וצביקה שוב מתויג לי, הוא כנראה צריך להיות קצת אתנו.