סיפור הדרך
שבת בבוקר האדרנלין בגוף משתולל, הגיע הזמן לצאת לרכיבה, השכם בבוקר מתבונן דרך המרפסת, גשם זלעפות בחוץ בממתין להפוגה והתחשלות הגשם, הנה זה מגיע, איתן בדעתי לצאת לדווש בתל אביב, עִירִי עֲמוּסָה וְתוֹסֶסֶת, וְיָם מְלַטְפָה בְּגַלָיו, תָּמִיד סַקְרָנִית, מְחֲפֶּשֶׂת, אֶת הוֹלֶם הַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁיו, אוֹמְרִים הִיא הַלֵּב, שְׁרִיר וְעֶצֶב, אוֹמְרִים הִיא פְּרוּעָה בְּטֵרוּף, וְיֵשׁ בָּה חִיוּת, יֵשׁ בָּה קֶצֶב, וְיֵשׁ בָּה כְּנָפַיִם לָעוּף.
תֵּל-אָבִיב –שׁוֹבֵבָה וּרְצִינִית, תֵּל-אָבִיב – סְעָרָה חוּשָׁנִית , תֵּל-אָבִיב –כְּרָך נִמְרָץ וּמַגְנִיב, עדיין נשארו פַּרְדֵסִים בָּך, הַיוֹם הִשְׁתַּנָּה בָּךְ הַטַּעַם, עִיִרי עֲטוּרַת מִגְדָּלִים.
בְּאִבְּן גְבִירוֹל וּבְרוֹטְשִׁילְד, נוֹשְׁקִים מִסְעָדוֹת, פַּאב לְבָּר, רוֹקֵד בַּנָּמָל עִם הָרוּחַ - גַּל בִּירָה קוֹצֵף וְנִיגָר.
תֵּל-אָבִיב –שׁוֹבֵבָה וּרְצִינִית – סְעָרָה חוּשָׁנִית – כְּרָך נִמְרָץ וּמַגְנִיב, מִגְדָּל וְשָׁעוֹן יֵשׁ בְּיָפו, תִּזְכּוֹרֶת לַזְּמַן שֶׁעָבַר, וּצְפוֹן תֵּל-אָבִיב שֶׁגַּם הוּא פֹּה, לוֹבֵשׁ אֶת אָפְנַת הַמָּחָר.
כִּכַּר הַמְּדִינָה והתקווה, הַבִּימָה וְגַן עַצְמָאוּת, מוּזֵיאוֹן, גַם "סְנוּקֶר", פּוֹעֵם בָּהּ וְצַוְותָא נוֹשֶׁמֶת תַּרְבּוּת.
בְּשוּק הַכַּרְמֶל וּבִבְצַלְאֵל, קוֹלוֹת הָרוֹכְלִים מִתְחָרִים, בַּפַּארְק - יְלָדִים בְּמִצְהֶלֶת ,טָסִים בְּרַכֶּבֶת הָרִים.
גַּם זוּבִּין פּוֹרֵט בַּתִּזְמוֹרֶת, וּמַנְגָּל בַּפַּארְק מִיתָּמֵר, בְּשֵׁינְקִין נִיחוֹחַ שֶׁל קְטוֹרֶת, אַתְּ שֶׁפַע שֶׁל אוֹפִי אַחֵר.
נָכוֹן, יֵשׁ גַּם פִּיחַ וְעוֹמֶס, צָפוּף וְקָשֶׁה בָּך לַחֲנוֹת, עִירִי תֵּל-אָבִיב, וּבְכָל זאת, עִירִי, עִיר שֶׁל שֶׁמֶש שׁוֹבֵבָה וּרְצִינִית, לִי טוֹב בָּך, לִי טוֹב בָּך לִחְיוֹת, אך לא אַחֲלִיף בְּאַחֶרֶת, עִם כָּל התְּלוּנוֹת, הַקִּיטוּר- כְּרָךְ נמרץ וּמַגְנִיב, בַּת מֵאָה - עוֹדֵך נֶהְדֶּרֶת, לִיבֵּנוּ תַּרְחִיב - יכָּול קֶמֶט שֶׁבָּך הוּא סִיפּוּר.
חזרתי הביתה במהירות הבזק כולי רטוב, עקב שינוי דרסתי במזג האוויר, גשם זלעפות אחל לרדת, הספקתי לדווש סביב רמת השרון, ושכונת המשתלה.
בתום רכיבת נפח של 38 דקות , עם כמה קילומטרים נוספים לרפר