בשומרון החל הקשר בין עם ישראל לארצו, לכאן מגיע אבי האומה לראשונה בעקבות צוו אלוקי, "לך לך מארצך..." "יעבור אברהם בארץ עד מקום שכם ועד אלון מורה"(בראשית). לשומרון חזר לראשונה יעקב אבינו, לאחר גלות ארוכה ומבצע את אחד משלושת הקניינים שנעשו על ידי אבותינו לביסוס אחיזתנו בארץ, "ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר". בשומרון מתקיים מעמד הברית וטקס מגילת היסוד לחירות: "והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ...ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל...היום הזה נהייתה לעם". בשומרון, בשכם, נקבר יוסף בן יעקב שהיה ממייסדי האומה הישראלית כמסופר ביהושע "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב...". לכן, אנו ממשיכים לרכוב בארץ אבותינו - לרכוב בארץ התנ"ך. לרכוב ולטייל במקומות שכמעט ואינם מתיירים שלא נדבר על רכיבת אופנים. בתכנון היה קצת הרי שומרון והרבה בקעה. בפועל...הרבה מאוד הרי צפון השומרון ומעט צפון הבקעה. השומרון מאז ומתמיד נחשב לאזור קשה, תוואי השטח אינו מסביר פנים לרוכב. רכבנו במקומות עם נופים עוצרי נשימה, שבילים שלא הצלחנו לרכוב בעבר [בפעם האחרונה לפני מספר חודשים הצבא מנע מאתנו להיכנס לשטח הזה – הפעם רכבנו בו]. בקרנו בחוות מתבודדים מיוחדת במינה שם התכבדנו בשתייה, עוגות, ושמענו הסברים על המקום. המשכנו לחצות הרים קשים, נחלים וגאיות, בשקט נפשי ובהתרוממות רוח. היו לנו טיפוסים קשים מאוד שלפעמים הצריכו לדחוף את האופנים במעלה ההר. 23 ק"מ בלבד אבל...408 מטר טיפוס מצטבר – תודה למשה שלקח את המושכות ולכל אלה שהגיעו.