שישי רגע לשבת עודד מווטספ, שני ממצפה לצופר,העליתי אפשרויות אחרות, אבל הוא אוהב את זה. אז בפעם החמישית או שישית, עוד פעם זה תמיד עוד יותר טוב. שני, 4 וחצי לפנות בוקר אוסף בזבוטינסקי את כפיר, עיכובים קטנים בדרך וביד בנימין רק ב5:10. עוברים אל עודד וכבר די לחוץ. אני מתפלל באוטו, לא ממש טוב אבל ממש שעת הדחק. דימונה פרץ סנטר וב6וחצי אנחנו על קו 55 למצפה רימון. 8:20 על האופניים יורדים במעלה העצמאות, שמאלה אל דרך פארק צבעי הרמון(תמונות משגעות). חאן בארות ועודד כבר על התה(עוד לא התחלנו לרכב). השיטה הגדולה בנחל ארדון, שם כבר מוכרחים הפסקת שתיה ועכשיו קפה, אני עם הנס והחלב. פיצול שבילים, גם אנחנו מתפצלים, הם למפער נקרות אני לא עושה לי יותר קשה מהקשה וממשיך לאיטי על המסלול על הדשדש של נקרות עד הכניסה הראשונה לסינגלים שעל הנחל, שם שוכב על החול ומחכה להם כמעט שעה. בור נקרות,אני ועודד כבר ביקרנו בו הרבה, אבל כפיר עוד לא, אז ברגל, רק 316מ' ושוב קפה והפעם בוץ שחור. אל קצרה, שוב פיצול, הם על הירוק, הסינגל סובב הר משא, אני רוצה לשנות ועולה על הקיר השחור, מעלה נועה(רובו ברגל), יורדים מקצרה ושוב פיצול, הם בסינגל היורד אל נחל קצרה, אני ימינה על האדום, בתחילה טיפוס קשה, אבל ההמשך בטיסה מעל הנחל ורואה אותם מדשדשים למטה. נחל קצרה, הפעם אני עם עדד על הנחל ומותר על הסינגל העולה מסביב. מואה, צופר, 4 ורבע בתחנת האוטובוס, מתפלל מהר מנחה וכבר הוא מגיע, תא המטען ממש דחוס. אני עם המפתחות של עודד עולה בלי אופניים לאוטובוס. אם גם השני מלא,אני ארד מדימונה לצופר לאסוף אותם. בינתיים מגיעים לתחנה עוד שלושה רוכבים שפגשנו לאורך כל הדרך(נחשון ממעגן מיכאל), אז כבר מדברים על הקפצה בתשלום, אבל הכל מסתדר,האוטובוס הבא הוא לבאר שבע, תא מטען כמעט ריק ו6 אופניים ו5 רוכבים באוטובוס(אני לבד על הקודם). דימונה(אני מחכה להם כבר בתחנה וחזרה באוטו. יד בנימין אני שעה 9 בבית, ממש טוב. אז באמת היה טיול מצויין, לי היה קצת קשה, אבל קשה זה רק מה שאני לא יכול. 56קמ, 360 עליות וכמובן הרבה הרבה ירידות(כמעט שלא הרגשתי אותם). תודה לעודד על הכל ולכפיר שהיה אתי. ולכולכם.