יום נותר עד לבחירות, ונדמה שהושג סוג של הפסקת אש בין מפלגות, אך בתל אביב, מדי יום ביומו סוער, הליכה על המדרכה, וגם חציית כביש הפכה למסוכנת, רוכבי אופניים דוהרים, ומסכנים הולכי רגל, (שלא נדבר על האופניים, והקורקינטים החשמלאים) רבים רוכבי אופניים ללא קסדות, ויש שאוחזים ביד אחת את הגידון ויד אחת את האיפון, מזגזגים בין כיסאות בתי הקפה, אימהות עם עגלות ותינוקות, והולכי רגל – בקיצור זה יגמר באסון ותביעות כספיות.
משתדל מאוד לדווש בשעות המוקדמות, להתרחק מההמונים, שאני על המדרכה אני נותן זכות קדימה להולכי רגל, ועל הכביש אני מציית לחוקי התנועה. אבל כמו בכול מקום בארץ גם בתל אביב, יש רוכבי אופניים, ונהגי מכוניות לא מתייחסים לחוקים התעבורה, אכן זה הוא הסיכון הגדול.
יש גם שבילי אופניים, בצמוד לשבילים יש מדרכה להולכי רגל. אבל תמיד יש חזירים הולכי על שתיים, שלא רק הולכים על המסלול המיועד לאופניים כשלידם יש מדרכה מיועדת להם, אלא הם תופסים את השבילים המעטים המוקצים לאופניים. בד"כ כשאני פוגש באנשים כאלה, אני מאיץ ומאיר ימזכיר להם איפה הם נמצאים.
סיפור הדרך
רכבתי משכונת המשתלה, לרמת השרון, המשכתי עד מדיקל סנטר הרצליה , המרינה הרצליה, משם לחוף הצוק בתל אביב, ולאורך טיילת החוף עד לנמל תל אביב, חזרה לשכונת המשתלה, דרך פארק נחל הירקון, ששמו הרשמי הוא פארק גני יהושוע.
התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 42:02 ק"מ - גובה מצטבר: 150מ' - זמן מוארך (3:40) שלוש שעות וארבעים דקות.
המשך שבוע טוב, לכול החברים, נתראה שוב בשבילים.
פיירו,