לאחרונה, אני נפגש מדי שבת כאן על גדות נחל הירקון, עם אותם חברים מקבוצת אבק שבילים, געגועים לאהבה שעדיין לא אבדה, לרגשות עמוקים ולגעגועים לימים שהיו ואינם. מאז שעברתי לתל אביב רוב הרכיבות דווש הן לבד ולעיתים אני חש כאב אמיתי עמוק וצורב. אך כשני פוגש את אותם חברים, אני כה מאושר מרוב שמחה בלב. נזכרתי במילותיו של השיר המופלא "איך גלגל מסתובב לו", אותו כתב יעקב רוטבליט ושר שמוליק קראוס ז"ל - אין כמותן לבטא את האופטימיות עם ראייה חיובית לעתיד לבוא ושאכן גלגל מסתובב לו בעולמינו שלנו ולכל דבר יש עת...... לכל דבר יש עת למצוא ולאבד, יש עת לתת ועת לקחת, כולם היו בני, כולם יצאו על תנאי, כולם כעת שרים ביחד, הצדק והחטא, השקר האמת, שמחה שמהולה בעצב. חזק הוא גם חלש, ישן טוב כמו חדש, נדמה הוא גם ממש בעצם - מזרח ומערב, הארץ היא כוכב, השיר תמיד שומר על קצב, לכל דבר יש עת... מתי ההצגה התחילה, זאת קומדיה אלוהית, ולאן שלא תביט, אותו סיפור חוזר חלילה, לכל דבר יש עת... סיפור הדרך של עוד שבת בבוקר השכם בבוקר התעוררתי עם אור שחר ראשון, נזכרתי פתאום, שהנה חלפה בדיוק עוד שנה היום (4.5.2019) מאז עזבנו את ירושלים, ועברנו לתל אביב. אכן יצאתי לדווש משכונת המשתלה, דרך שדות תל ברוך צפון, לשדות רמת השרון, דרך פי גלילות עד לחופה הצפוני של הרצליה, ובחזרה במקביל לחוף, הים, עד חוף הצוק , וטיילת חוף תל ברוך, עד נמל תל אביב. חזרתי דרך פארק הירקון, שם פגשתי את (ד"ר ארי אילון, קובי שפירה, ורוני יגיל), אותם חברים מקבוצת אבק שבילים, געגועים לאהבה שעדיין לא אבדה, לרגשות עמוקים ולגעגועים לימים שהיו ואינם. חזרתי הביתה דרך גשר המכביה ברמת גן שמח, מאושר. התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 44:11 ק"מ - גובה מצטבר: 205מ' - זמן מוארך (3:34) שלוש שעות, שלושים וארבע דקות בלבד. סוף שבוע מהנה לכול החברים, סיכמנו אני והד"ר שלרגל יום העצמאות ה 71 , ניפגש כולנו יחד כמנהגינו במסילת ציון בשעה 6:30 לרכיבה משוטפת, ונחלוף על האנדרטאות. פיירו, מצ"ב לינק לגלריה: