עם נזכר איך הכול התחיל- הנה הגיע יום שלישי 21.5.2019
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, והנה עוד יום עובר מה שאני זורע אני קוצר.
הנה הגיע יום שלישי, ביום השלישי הוא יצר את היבשת את העמק את ההר ואת הים, ונטע הרבה עצים וגם שתל פרחים ודשא, שהפליאו את העין ביופיים
ויהי ערב ויהי בוקר יום שלישי - וביום השישי הוא ראה כי מעשהו תם, וישבות מכל מלאכתו ולא ברא את האדם, וירא אלוהים כי טוב
והאדם אילף כל בהמה, חרש באדמה , המציא את הגלגל, השיט ספינות על גל, ריסן את הקיטור, טס מעלה כציפור, כבש כוכבי מרום, וברא את האטום
והחיים ממשכים להתגלגל במעגל החיים, עוד יום עובר ראשון שני שלישי, רביעי חמישי שישי שבת וכן הזמן עושה את שלו, כי יום עובר שבוע עובר חודש, וגו אפילו בשנה מה השתנה? -
יום עובר בלי להרגיש, אני כבר מזמן במצב הזה אדיש, אבל לא - אותי זה לא יתיש, לא נשנה את הגישה רק את עצמנו נעניש.
המציאות שחיים בה הרבה יותר קשה, אז מה נשמע? - שלא נדע, למה? - כי רצינו את הכל מהר ובקלות, זו הייתה טעות ונשלם עליה כשנתבגר, ובינתיים- עוד יום עובר.
החיים ממשיכים כהרגלם - השמש זורחת, אנשים קמים לעבודה, יוצאים לטייל, כולם מחויכים מבחוץ וגועשים מבפנים, אף אחד לא יודע על צרותיו של האחר.
גם אני ממשיך בשלי עם החיים – קם בבוקר לדווש, מצטלם, פוגש אנשים, מדבר עם גברים אחרים, צוחק עם חברים, יוצא, מבלה ונהנה.
החיים ממשיכים כהרגלם ובסוף היום מגיע החושך, משהו בחושך הזה בין הפחד הלוא נודע, הקרירות שהחושך משאיר, תחושת ה לבד - לבין הביטחון שהוא נותן, אם לפגישות
הרומנטיות, להקלה של סוף היום ולמחשבות שמרשות לעצמן להגיח בחזרה לראשנו.
התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר:
אורך המסלול: 58:00 ק"מ - גובה מצטבר: 210מ' - זמן מוארך (4:00) ארבע שעות נטו.
המשך שבוע מהנה לכול החברים מהנה לכול החברים, נתראה שוב בשבילים.
פיירו,
מצ"ב לינק לגלריה: