לפני שעומס החום הכבד שישרור אוטוטו, השכם בבוקר עם אור שחר ראשון יצאתי לסגור את חודש מאי בחיק הטבע, בשלוב רכיבת כביש ושטח, סגנון רכיבה בעיר תל אביב.

לעצום את העיניים ולגלגל קוביות, מתחת ללוח יש פשרה, ואם אחרי הכל אנחנו רק חי פעמיים, אשר טמון כביש לרוץ לגן עדן, אל תגיד מילה, הנה באה הפסקה של היום, ועננים רחבים של חול הרים ברוח סוף מאי.

לעצום את העיניים ולהפוך את ההימור אל הבוהק של השקיעה, זה בערך עד כמה שאנחנו מקבלים, ואתה לא ראית אותי מחופש עדיין.
לעצום את העיניים ולעשות משאלה, מתחת לאבן יש דג אבן, לעצור את הנשימה שלך ואז לגלגל את הקוביות, זה עלול להוביל את הכביש לרוץ לגן עדן. אל תגיד מילה, הנה מגיע הפסקה של היום, ועננים רחבים של חול מורמים על ידי רוח הסוף ... הנה מגיע הפסקה של היום, ועננים רחבים של חול הרים על ידי הרוח של סוף מאי.

אני והאופניים מחכים שהלילה יבוא, ואני עדיין ער, חלומות מגיעים לסף, זה השקט שלפני הסערה.
והנה אור השחר הראשון הגיע, בואו נלך יחד עכשיו.
שם, שם ראינו יחד קשת, שם, שם הבוקר עולה לבן, אי שם את הגן, גן האהבה, מחזיק אותו משני צדיו.
מעבר לעננים שאנו עפים, יד אוחזת בכידון וכידון אוחז ביד, רגל אוחזת דוושה, ודוושה אוחזת ברגל.
יום חדש הגיע, ושנינו קרובים אליו, נבקש את הגנים הכחולים להצטרף אלינו יחד.