החיים הם מסע מתמשך, אתה מכיר את המקום שבו אתה מתחיל, ואתה יודע את הייעוד שלך, אתה מגיע לנקודה אחת, כאשר המטרה היא להתקדם. בחיים, קל לחיות בבועה הקטנה שלנו ולהיות עסוקים בעצמנו. אבל אז, אנו לא רק מנותקים מהעולם - בסופו של דבר אנו מתנתקים מעצמנו, הרימו את המבט והביטו סביב, מחוץ לעצמכם, התחברו לעולם שסביבכם, רק אז תוכלו לפרוח. גם החיים לפעמים מעמידים בפנינו דרכים פתלתלות וכדי שלא ניפול, עלינו לזרום עם המתרחש. אם מגיע קושי או אפילו מתרחש אסון, חשוב לקבל את הכאב ולהכיר בכך שיש תוכנית כוללת ומקיפה, שנועדה בסופו של דבר להביא לטוב. יש אנשים שמאמינים שהחיים נועדו רק לריגושים, הם לא מבינים שיש מקומות שהם צריכים להגיע אליהם, החיים הם האמצעי – לא המטרה הסופית. אתם אמורים להגיע למקום כלשהו בחייכם, לצמוח מבחינה פנימית, היו ברורים לגבי היעד שלכם ואם תדעו להשתמש בכלים שברשותכם, תוכלו להגיע רחוק. האופניים וגם החיים זקוקים לבני אדם שיפעילו אותם, בלי אדם מאחורי ההגה, שמכוון ומקבל החלטות הגיוניות ושכליות, אי אפשר להגיע לשום מקום. האופניים וגם החיים זקוקים לבני אדם שיפעילו אותם, בלי אדם מאחורי ההגה, שמכוון ומקבל החלטות הגיוניות ושכליות, אי אפשר להגיע לשום מקום. סיפור הדרך בימים החמים האלה, התעוררתי השכם בבוקר, לפני זריחת השמש ותחילת ההתחממות, נחוש לצאת לאימון בוקר ולגיחה מהירה לאורך חופה הצפוני של תל אביב. התחלתי משכונת המשתלה , לשדות תל ברוך צפון, המשכתי לשדות רמת השרון עד פי גלילות, חלפתי באזור הווילות בהרצליה, עד המרינה הרצליה, המשכתי לאורך טיילת החוף עד חוף הצוק, לנמל תל אביב, חזרתי דרך פארק הירקון לגשר המכביה, ומשם חזרתי הביתה לשכונת המשתלה. התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 42:52 ק"מ - גובה מצטבר: 160מ' - זמן מוארך (3:07) שלוש שעות ושבעה דקות. המשך שבוע מהנה לכול החברים, נתראה שוב בשבילים. פיירו, מצ"ב לינק לגלריה: