פרטים
נפתח ב: 17/07/2019
סוג: טיול בארץ
סיפור הדרך
השכם בבוקר יצאתי לחיק הטבע לעבר הירקון, שהיה נהר חשוב עבור התיישבות בימי קדם, ונחל הגדול ביותר הנשפך מהרי השומרון לים התיכון, וכיום לאורכו מתפרש פארק ענק עם אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, מפעלי מים, מגרשי ספורט ואטרקציות לכל המשפחה, המשכתי עד נמל תל אביב, לאורך הטיילת הדרומית, ליפו העתיקה, חזרתי לאורך הטיילת הצפונית תל ברול, שעל יד רידינג, שדה דוב שנסגר לפני כשבוע, חוף הצוק עד מחלף פי גלילות, חתכתי דרך הגשר לשות רמת השרון לשכונת המשתלה.
התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר:
אורך המסלול: 47:30 ק"מ - גובה מצטבר: 190מ' - זמן מוארך (3:32) שלוש שעות, שלושים ושניים דקות כולל.....
המשך שבוע טוב לכול החברים, נתראה בשבילים,
פיירו
מצ"ב לינק לגלריה:
שאלות ותגובות
נכתב ב - 17/07/2019 12:22:01
ישראל של היום - לדווש "בארץ זבת חלב ודבש" 17.7.2019
הביטוי "זבת חלב ודבש" נזכר שש עשרה פעמים בתורה וחמש פעמים בשאר ספרי התנ"ך, בכל הפעמים, פרט לאזכור אחד, הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לארץ ישראל.
בימי קדם מיפו לירושלים הובלה דרך חשובה, ואת הדרך הזו עשו הצלבנים, או הצליינים לאורך ההיסטוריה, את הדרך ההפוכה עשו פטרוס ופאולוס, וכולם השאירו אחריהם עקבות מעניינים.
בזמן שהצלבנים כבשו את הארץ, הם התקדמו ממישור החוף לעבר ירושלים, והשאירו אחריהם מבצרים ומוסדות דת, בהתאם לזיהוי שלהם של האתרים הנוצרים, כמו למשל המנזר המופלא של אבו גוש, מנזר נטרון, עין כרם, ועוד.... כיום אני נהנה מאותם המקומות וחורש אותם על האופניים.
כיום, ישראל הינה נקודת מפגש יבשות ולוחות טקטוניים ולכן נמצא כאן הרבה תופעות גיאולוגיות מיוחדות, כשהמפורסמות ביניהן הן ים המלח והמכתשים. הנוף המגוון של ישראל מאפשר טיולים גם באזורי מדבר וגם בין הרים ומפלים. נקודת מפגש יבשות משמעותה גם כמות אדירה של סוגי ציפורים נודדות שחולפות מעל שמי הארץ, ובעלי חיים וצמחים מגוונים.
היום יצאתי לדווש בתל אביב, שהיא הסמל של ישראל המודרנית, העיר העברית הראשונה, בה נערכה ההכרזה על עצמאותה של מדינת ישראל, בירתה הכלכלית והתרבותית ועיר הצעירים האולטימטיבית, שבתוכה נמצאת יפו העתיקה, חיבור בין העתיק למודרני, שכל כך מאפיין את ישראל, מתגשם במלואו בתל אביב.
במחציתה השנייה של המאה ה-19 הגיעה קבוצה דתית גרמנית המכונה "טמפלרים" לארץ, והם השאירו אחריהם סיפור מרתק ושכונות ומבנים מרשימים, שרבים מהם שוחזרו והפכו למתחמי בילויים וקניות היום.
שכונותיה השונות של תל אביב מספרות את סיפור לידתה והתפתחותה עד היום של העיר העברית הראשונה: יפו העתיקה עם מסגדים, כנסיות ומבנים מימי השלטון העות'מאני; נווה צדק ונווה שלום, השכונות היהודיות הראשונות מסוף המאה ה-19; שדרות רוטשילד והסביבה, ליבה של תל אביב בהקמתה, עם שוק הכרמל, מדרחוב נחלת בנימין והיכל העצמאות; העיר הלבנה לאורכה של שדרות רוטשילד, עם מבני בהאוס (הסגנון הבינלאומי) לאורכו, שהוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית; אזור מתחם הקריה עם מבני המושבה הגרמנית, מוזיאונים, מוסדות תרבות, ותצפית ממגדל עזריאלי; חוף הים והנמל, עם מלונות, בתי קפה ומרכזי בילוי לצד פארקים, מבנים מיוחדים ואתרים היסטוריים; אזור פארק הירקון ונחל הירקון, ואזורים מעניינים אחרים.
נכתב ב - 17/07/2019 12:39:58
ישראל של היום - לדווש "בארץ זבת חלב ודבש" 17.7.2019
רצועת חופי תל אביב-יפו מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף, חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. חלק קטן משמש לפעילויות אחרות, שבחלקן סגורות לציבור. רצועת החוף כוללת גם ארבע מעגנות רידינג, נמלי תל אביב ויפו, והמרינה.
גדות נחל הירקון.
זהו הנחל האיתן הגדול ביותר באזור החוף . אגן הניקוז שלו, המשתרע במרכז הארץ, מתאר מניפה שבסיסה בין שכם לירושלים; שטח אגן הניקוז כ-1,805 קמ"ר. לפנים זרמו בו מים זכים בכל ימות השנה, אך בעקבות לכידת מעיינותיו בשנת 1955, לצורכי מפעל המים "ירקון-נגב", חרב אפיקו כמעט כליל. רק בחלקו המזרחי, הסמוך למקורותיו, יש מעט מים ואילו בהמשכו זורמים שפכים בלבד. בחלקו המערבי מהשפך עד שבע טחנות, אפיקו מלא במי ים הזורמים מתחנת הכוח רידינג, שם הם משמשים לקירור. עד מלחמת העולם ה-1 היו ביצות רבות משני עברי הנחל; בשל שפעת המים, הביצות וסבך הצומח היה נחל הירקון מכשול טבעי חשוב בימי קדם, במעבר בין צפון הארץ לדרומה, במישור החוף.
יובליו העיקריים של נחל הירקון הם נחל אילון, נחל שילה, נחל רבה ונחל קנה. אגן הניקוז של הירקון משתרע על פני הרי יהודה ושומרון, למן הר יערים בדרום ועד הר גריזים בצפון. מכאן מגיעים אליו מי הנגר העילי בנחלים וביובלים ומכאן גם ניזונים מעיינות הירקון. נחל אילון, הדרומי שביובלי הירקון נשפך אליו כ-3 ק"מ לפני שפכו לים. נחל שילה הוא האמצעי שביובלי הירקון והוא הגבוה בין היובלים. ראשיתו בשטח הררי, בסביבות הר בעל חצור. הוא גם הארוך שביובלי הירקון. הוא מתפתל בין ההרים ויוצא למישור החוף מדרום למגדל אפק, עובר באזור פ"ת ונשפך לירקון מול פרדס בחריה.
יפו העתיקה
לשאלה "מתי נוסדה יפו?" עדיין לא נמצאה תשובה. אגדה קדומה יודעת לספר שזה קרה עוד לפני המבול. ואכן, עתיקה מאוד היא יפו, עיר הנמל שדרכה הגיעו לארץ ישראל צבאות, מגלי עולים, עולי-רגל מאמינים, יורדי ים, מהגרים ויהודים ששבו לארץ אבות. מיקומה של יפו על גבעה תלולה, 30 מטר מעל פני הים, כשהיא מוגנת מצפון וממערב עם עורף כלכלי של אדמה פורייה ממזרח ומקום עגינה נוח. כל אלה סייעו להתפתחותה לאורך הדורות.
תולדות יפו
כבר במאה ה15- לפנה"ס ניסו המצרים לכבוש את יפו. הם לא הצליחו לכבשה בכוח, אך צלחו בעורמה. חיילים הוכנסו לסלים גדולים, ומתוכם פרצו וכבשו את יפו. הסיפור "איך כבשו המצרים את עיר?" מסופר על גיליון גומא ארוך, שנמצא היום במוזיאון הבריטי בלונדון.
כשבאו בני-ישראל להתיישב בארץ, הייתה יפו עיר פלישתית, שבני שבט דן היו שכניה. בימי שלמה המלך יפו כבר הייתה עיר הנמל של ירושלים - דרכה הובאו ארזי הלבנון לבניית בית-המקדש. האגדה מספרת שכל עושרו של שלמה בא לו מתוך ימה של יפו. דרך יפו עברו גם צבאות אשור, בבל ופרס.
הצידונים יורדי הים שלטו ביפו במאה החמישית לפנה"ס, ובמאה הרביעית לפנה"ס כבשו אותה היוונים. ב147- לפנה"ס כבש אותה יונתן, אחי יהודה המכבי. מכאן היתהה יפו נמלה החשוב של ממלכת החשמונאים במשך דורות רבים, וגם הפעם היתהה שער לייבוא ששימש לבניית בית-המקדש השני.
הרומאים כבשו את יפו ב63- לפנה"ס. תחת שלטונם הייתה לעיר חשובה בשם יופה-פלבליה. הנוצרים הראשונים הופיעו ביפו במאה הראשונה לספירה, ואכן ביפו אתרים קדושים לנוצרים, המשולבים בסיפורי הברית-החדשה. בממלכת הצלבנים עלתה קרנה של יפו מאוד, והיא מילאה תפקיד חשוב בקשרי מלכות ירושלים עם עמי אירופה. ב1260- נפלה יפו הצלבנית לידי המוסלמים, ומכאן הלכה וירדה מגדולתה.
משך מאות שנים נותרה יפו עיר קטנה ולא חשובה, עד שב6- במרס 1799 נפלה העיר לאחר מצור לידי נפוליון, שהיה בדרכו לכיבוש עכו ומשם לכיבוש האימפריה העות'מאנית. כשפרצו הצרפתים את חומת יפו, הם הרגו אלפים, עד שמרוב חללים שלא הובאו לקבורה פרצה בעיר מגפת דבר שפגעה בחיילים הצרפתים, שחלקם שוכנו באזור המנזר הארמני. נפוליון, שרצה להפגין מנהיגות ואומץ לב, בא לבקר את חייליו הנגועים, אולם משנוכח במספרם הרב, ביקש להרעילם. הרופא שאליו פנה סירב לעשות זאת, וסופו שהגזירה בוטלה, אך הפקודה הותירה את רישומה הנורא והכתימה את נפוליון בעיני בני עמו, שראו בדרישה שלו מעשה שלא ייסלח.
לאחר תבוסתו של נפוליון, חזרה יפו לידי הטורקים, ורק במאה ה19- החלה להתאושש מחורבנה. חומתה הפרוצה תוקנה, וב1810- הופקד עליה מושל טורקי בשם מחמוד אבו-נאבוט שמונה על ידי ג'זר פחה. הוא שלט ביפו משך 15 שנה בכוח הזרוע והאלה שהייתה תמיד בידו, ומכאן כינויו "אבו-נאבוט". אבו-נאבוט הירבה לבנות ביפו מבנים מרשימים, ומתקופתו נותרו בעיר שרידי בנייה מפוארים. תנועת עולי-הרגל לארץ דרך נמל יפו גברה, וב1830- התיישבו בעיר יהודים יוצאי מרוקו, ובסמוך לנמל נוצרה שכונה יהודית.
לא רק יהודים נמשכו אל יפו, גם עולי-רגל נוצרים דתיים התיישבו בה, זוהי המושבה הגרמנית ביפו, שנוסדה בידי עולי-רגל נוצרים דתיים מגרמניה. כך גם פעילי הכנסייה הרוסית והמסדר הנזירי הפרנציסקני שפעלו בחסות צרפת. עם גידול העיר יפו, ובעיקר העיר החדשה מחוץ לחומות, נהרסה חומת העיר העתיקה.
עם השנים הלכה וגדלה גם אוכלוסיית יהודי יפו ב 1892 החלה לפעול הרכבת בקו יפו-ירושלים ועולי-הרגל הגיעו אל יפו. בראשית המאה ה20- שימש נמל יפו שער לעלייה היהודית הציונית לארץ-ישראל. חלק מהעולים השתקע בעיר, ולקראת מלחמת העצמאות הם היוו כ15- אחוזים מאוכלוסיית יפו. במלחמת העצמאות פרצו בגבול העירוני בין היישוב היהודי והערבים פעולות איבה, וב13- במאי 1948, לאחר הפגזה כבדה ופריצה של כוחות האצ"ל וההגנה' נכנעה יפו הערבית, ומרבית תושביה הערבים עזבו אותה. כיום יפו היא עיר ערבית-יהודית מעורבת
הוספת תגובה
להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר
|