הגבעה הצרפתית השכונה הירושלמית הקטנה מאכלסת ברובה סטודנטים ואנשי סגל מהאוניברסיטה הסמוכה, לצד עשרות משפחות ערביות. בעבר היא נחשבה יוקרתית, אבל כיום רמת המחירים ממוצעת: על דירת 3 חדרים תשלמו 1.1 מיליון שקל. ביקור שכונה
שכונת הגבעה הצרפתית נוסדה בשנת 1971 כחלק מתוכנית "שכונות הבריח" שהוקמו כדי ליצור רצף התיישבותי בין ירושלים המערבית לאוניברסיטה בהר הצופים, שהייתה מובלעת ישראלית בשטח הירדני עד למלחמת ששת הימים. בשכונה מתגוררים כיום מספר רב של סטודנטים ואנשי סגל מהאוניברסיטה הסמוכה. בשל קרבתה לשכונת שייח ג'ארח, עברו אליה בשנים האחרונות גם כמה עשרות משפחות ערביות.

הר הצופים הוא המקום הגבוה ביותר בצפון ירושלים, 825 מ'. חשיבותו האסטרטגית של ההר מרובה - המחזיק בו שולט בדרך העולה צפונה לשומרון ובזו המשתפלת דרום-מזרחה, בואכה ים-המלח. הוא גם מאפשר תצפית ושליטה מערבה, לכיוון העיר העתיקה של ירושלים. בשנות הארבעים היה הר הצופים בשיא פריחתו ושכנו בו האוניברסיטה העברית שנוסדה בשנת 1925 ובית-החולים 'הדסה' שנוסד בשנת 1939.
הדרך מירושלים היהודית להר הצופים עברה דרך השכונות הערביות צדיק שמעון (שמעון הצדיק) ושייח ג'ראח, עובדה זו הקשתה מאוד על גישה של יהודים להר.
מיד לאחר יום ההחלטה באו"ם בעד חלוקתה של ארץ-ישראל גברו ההתקפות וההתנכלויות לאוטובוסים יהודיים העולים להר, ולכן הוחלט כי העלייה להר תתנהל בשיירות של כלי רכב משוריינים.
ב-13 באפריל 1948 (ד' בניסן תש"ח) הותקפה מן המארב שיירה שעשתה את דרכה לבית-החולים 'הדסה', ובהתקפה הרצחנית ההיא נהרגו 78 מנוסעי השיירה רופאים, אחיות, חולים, מרצים ואנשי מדע.

כאשר פינו הבריטים את ירושלים ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח) השתלט הלגיון הירדני על שכונת שייח ג'ראח ובכך ניתק את הר הצופים מירושלים. אנשי בית-החולים, אנשי האוניברסיטה וכוחות המגן החזיקו מעמד עד 10 ביוני (ג' בניסן תש"ח) יום תחילת ההפוגה הראשונה במלחמת השחרור בירושלים.
במהלך ההפוגה הראשונה הושג הסכם עם בריגדיר לאש, המפקד של כוחות הלגיון בירושלים, ועל פי ההסכם חולק ההר לשלושה אזורים : אזור ירדני ובו בית-החולים 'אוגוסטה ויקטוריה'; אזור ישראלי שנכללו בו האוניברסיטה העברית, בית-החולים 'הדסה' והכפר הערבי עיסאוויה ; שטח הפקר לחציצה בין האזורים.
על פי ההסכם נאסר על ישראל להחזיק כוחות צבא על ההר, אך הותרה נוכחותם של 86 שוטרים ועוד 35 אזרחים בחלק הישראלי. לירדן הותר להציב באזור שלה 46 שוטרים.
בהסכם גם נקבע כי אחת לשבועיים תוכל ישראל להחליף את כוחותיה המוצבים בהר וכך נוצר מוסד השיירה הדו-שבועית.

בראשית שנות החמישים נשקל מחדש מעמדו הבטחוני הרגיש של הר הצופים והוחלט להקים כוח ייעודי להגנה על ההר. בשנת 1954 הוקמה במסגרת החטיבה הירושלמית יחידה חדשה שזכתה לעצמאות כמעט מלאה ומשימתה הייתה להגן על הר הצופים.
השהות למשך תקופה ארוכה על ההר המנותק הייתה כרוכה בלחצים שונים, בטחונים וחברתיים, והצריכה בחירת אנשים מובחרים שיוכלו לעמוד במשימה קשה וחשובה זו.
על ההר התפתח הווי מיוחד. מפקד ההר נקרא 'המלך', ואנשי הסגל הקבוע נקראו 'נערי המלך' או 'נסיכים'. לצד פעילות הביטחון השוטף ידעו אנשי הממלכה גם שעות של חיוכים ובדיחות הדעת.
שני המוסדות הישראליים בהר, קמפוס האוניברסיטה העברית ובנייני בית-החולים 'הדסה' עמדו בשמונם בכל תשע-עשרה השנים מתום מלחמת העצמאות ועד לאיחוד ירושלים ב-1967.
עיסאוויה הוא כפר ערבי שהפך לשכונה בעיר ירושלים, השוכן במורדותיו המזרחיים של הר הצופים בצפון ירושלים, על שפת מדבר יהודה. בשנת 2014 התגוררו בשכונה 13,571 תושבים השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ובשכונות הגבעה הצרפתית, וצמרת הבירה
. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע הקירטון. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים נוב הוא באזור זה. ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא המסדר המוסלמי סופי בשם עיסאוויה שצמח במרוקו במאה ה-16.
לאחר איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים, הוכלל הכפר בגבולותיה המוניציפליים המורחבים של העיר ירושלים, ומאז הכפר נחשב כשכונה בעיר. בשנת 1991 אושרה לעיסאוויה תוכנית מתאר מקומית. השכונה גדלה ובתחילת המאה ה-21 כללה כ-12,000 תושבים ובנייה רבה בניגוד לתוכנית המתאר. ביחד עם עמותת "במקום" ועיריית ירושלים החלו אנשי המקום תהליך של הכנת תוכנית מתאר לעיסאוויה על מנת להכשיר את הבנייה במקום ולאפשר את הרחבתו בעוד כ-1,900 יחידות דיור. בשנת 2010 הודיעה העירייה כי היא אינה מקבלת את התוכנית של "במקום" ובכוונתה להציע תוכנית חלופית .

מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה הוא מתחם אשר הוקם על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בראשית המאה ה-20, אשר קרא לו על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה. המתחם, המשתרע על שטח של כ-80 דונם על שלוחה של הר הזיתים בירושלים הנקראת כתף הר הזיתים, כולל כנסייה מפוארת ולהּ מגדל פעמונים, וכן אכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ. האכסניה משמשת כיום בית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש", שהוקם בתחילת המאה ה-20, ובו ספרייה גדולה.
תקופה שבין תום מלחמת העצמאות למלחמת ששת-הימים התקיימה ישראל בגבולות שביתת הנשק, שקיבלו גם את השם "הקו הירוק". החלק המרכזי של הגבול בין ישראל לירדן בתקופה זו עבר מסביב אזור הגדה המערבית (יהודה ושומרון) שעליו השתלטה ירדן במהלך מלחמת העצמאות. ירדן השתלטה במלחמה גם על חלקה המזרחי של ירושלים, כולל העיר העתיקה, בזמן שישראל השיגה שליטה על החלק המערבי של העיר וכך חולקה העיר לשניים בקו גבול שחלקו המזרחי, שעבר בתוך שטח עירוני בנוי קיבל את הכינוי "הקו העירוני".

גן לאומי מורדות הר הצופים הוא גן לאומי בהליכי ביצוע במורדות הר הצופים, שהקמתו אושרה בתחילת 2012, שטח הגן 740 דונם.
הגן נמצא בספר המדבר, במורדות המזרחיים של רכס הר הצופים ורכס הר הזיתים. מצפון לגן נמצאת האוניברסיטה העברית. האתר סמוך לשביל ירושלים בחפירות הצלה שנערכו בשנת 1999 נתגלו תחנת דרכים מתקופת הברזל[3], מערכת תת-קרקעית מהתקופה הפרסית, מחצבה של אבני בנייה וכן מחצבה תת-קרקעית, שכללה בית מלאכה לכלי אבן, המתוארכות לימי בית שני וכן שדה קבורה ובו 44 קברים. גם בסקר שערכה רשות העתיקות ב 2008, נתגלו שרידים מתקופת הברזל.
צמחיית האזור אופיינית לתת ספר מדברית. הצמחייה כוללת סירה קוצנית, ומינים מדבריים נוספים כגון לענת המדבר.
בשולי הגן צומח העשב טוריים צרי-עלים (ממשפחת המורכבים) שזהו מקום גידולו היחיד בישראל.