יצאתי לחגוג את חמישי, זה היום, שבו אני מדווש , ועם הקצב גם עולה לי החום. יום חמישי, זה היום שתמיד אשתי חוזרת קצת מוקדם מהעבודה, משתחררת קצת מוקדם מן הרגיל. לאחר הרכיבה התלבשתי על ניקוי הבית, רשימת קניות שהניחה לי אשתי על השידה, זה היום שאני גם מבלה עם הנכדים, יוצאים יחד להתפרק קצת בגן השעשועים. תמיד נרתעתי מהיום הזה, חוץ מלדווש, תמיד נשאר לי יותר סידורים ושעות בעבודה. אכן לאחר 43 ק"מ, אני טיפה עייף, ותאמינו לי, רציתי שקט, ולשבת בסלון להיתקע מול המסך – אוטוטו כבר סוף שבוע, ורוצה שהלילה כבר יגיע על מנת לנוח את מנוחת סוף השבוע. היום החבר'ה מבלים יוצאים להתפרק קצת, סליחה, אני היום עם האישה יושבים בסלון מול הטלוויזיה, חצי ער וחצי מנמנם, זה הגיל, אולי בפעם הבאה. לא אמרת די, לקראת שעות הערב, בדרך משכונת המשתלה לפרדס חנה כרכור לבקר את נכדי. סיפור רכיבת הבוקר בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת, וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל, אָני אוֹהֲבִ אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל. בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ, אָני העְפִּילָה אֶל הָהָר, הָאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵ, אַךְ רַבָּה הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר. כל כך הרבה זמן חלף, אני לא יודע לומר, כמה זמן בדיוק בעולם, השמש היא חכמה, היא זרחה מיליון פעם, ושקעה לה בים כלום לא מכניס אותי כאן לדיכאון מטומטם, אני חי עם מה שאין ועם מה שיש, וכשאני בעצבות, אני מדווש, ובא אל הים וצועק אל השמש. הרבה זמן כבר חלף, המון גלים פגשו חוף, המון דמעות שעזבנו, הדבר הזה שנקרא עצבות יחלוף, לפני שיהיה מאוחר אני זקוק לחום ורגש, ועומד עם האופניים מול הים, ונצעק עד שהשמש תזרח. השכם בבוקר (4:30), עדיין חשוך בחוץ, יצאתי כהרגלי לרכיבת אימון, לדווש בחיק הטבע, שילוב של רכיב כביש, ושבילי אופניים. התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 43:04 ק"מ - גובה מצטבר: 180מ' - זמן מוארך (3:37) שלוש שעות, שלושים ושבע דקות כולל..... שבוע טוב לכול החברים, נתראה בשבילים, פיירו מצ"ב לינק לגלריה: