שדה אילן – מושב דתי השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. הגרעין המייסד כונה "מצפה הגליל" הוקם בשנת 1936 על ידי יוצאי הולנד וגרמניה שקיבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון. בתחילת 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות סג'רה. במתיישבים חיכו לסיוע המוסדות המיישבים שלא הגיעו, ובעקבות זאת עלתה המחשבה לעזוב את סג'רה. לבסוף הם נשארו עד מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות השתתפו האנשים בהדיפת ההתקפה ובקרבות סג'רה. הנשים וילדים פונו לשדה יעקב. בשנת 1949 בסיוע הפועל מזרחי והסוכנות היהודית עבר המושב למיקומו הנוכחי ואז שונה גם השם ל"שדה אילן".

כפר כמא - מועצה מקומית ואחד משני היישובים הצ'רקסים בארץ. כל התושבים הם צ'רקסים שמוצאם מהרי בקווקז ודתם אסלאם. התושבים נמנים עם השפסוגים אחד מ12 השבטים הצ'רקסים. הכפר נוסד בשנת 1878 ובחפירות ארכיאולוגיות בסביבות הכפר נתגלתה כנסייה מהמאה ה- 6 לספירה. המקום לא היה מיושב ברציפות והכפר מוכר כיום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים שבמהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית.

עצי האהבה – מושב שדמות דבורה שהוקם בשנת 1939 על אדמות פיק"א במסגרת יישובי "חומה ומגדל". התושבים הצעירים של המושב היו נוהגים ללכת לחורשת אקליפטוסים קטנה בסמוך למושב, ושם הלבבות האוהבים פרחו והם נהגו לכרות את שמותיהם על גזעי העצים. המושה הכשיר דרך למקום ובה פינות ישיבה ופוזרו סלעים ועליהם נחקקו שירי אהבה. נקבעו גם לוחות קטנים שעליהם יוכלו המבקרים להוסיף בגיר מילות אהבה. לצערי כמו לא מעט מקומות יפים המקום הוזנח, די הרוס וממש חבל שפית חמד כזו אין מי שישמור עליה. לפני כ-70 הוקם ב"גב" של מושב שדמות דבורה (ע"ש בטי רוטשילד ודבורה הנביאה) גן הירק של המתיישבים הראשונים במושב, שנמנה עם יישובי "חומה ומגדל" והוקם במאי 1939. עם השנים, התפתחה מסורת של חריטת שמות ילדי המושב האוהבים על העצים השונים בגן.

שרונה – מושב חקלאי בתחום המועצה האזורית הגליל התחתון. המושב קרוי על שם העיירה התלמודית "שרונה", הנזכרת באונומסטיקון של אוסביוס בתחילת המאה ה-4 לספירה. השם השתמר ב"חירבת שרונה" לא הרחק ממקום המושב. במקום נתגלו שרידי בית כנסת קדום ובו תבליטי מנורת שבעת הקנים. ההתיישבות הראשונית במקום הייתה בשנת 1913 כחווה חקלאית של חברת "אחוזת שיקגו". במלחמת העולם הראשונה המקום ננטש כתוצאה מעצירת הכספים, ולאחר המלחמה התיישבו המקום רועי צאן מארגון "הורעה". גם אלה נטשו את המקום לאחר שנתיים. בשנת 1936 קיבל ארגון גורדון של עולים מפולים שטח מאדמות לוביה בסביבת שרונה, והם הקימו מחנה במקום. נובמבר 1938 הקימו אנשי ארגון גורדון נקודת התיישבות במקום בנוסח "חומה ומגדל".