נכון, לא כל כך חכם,אחרי כמה ימי גשם בצפון, לטייל שם, אבל התיעצתי עם גיל, ונכון נכון המון בוץ, אבל בכל האזור יש שבילי כורכר טובים והוא סומך עלי שאוכל לאלתר ולהסתדר, אז סמכתי קצת על עצמי והרבה על נתן שהכל מתאים לו שום דבר לא מפריע לו ויש לו את כל היום(עד לזמן תפילת מנחה).
אני אצל נתן לפנות בוקר ואתו לחצור ובשבע וחצי בבית החסידים של גור, תחילה תפילת שחרית ואנחנו שם.
יסוד המעלה, חוצים את חולתה ודרומה לשדות מתחילים על שבילי כורכר טובים, יורדים מזרחה להתחבר לירדן ומיד קטע בוץ שבכ"ז ניסינו ומיד שקענו,רק כמה מטרים אבל...חזרה עם האופניים על הכתף(גלגלים לא מסתובבים)חצי שעה מנקים קצת.
עכשיו אפשר לנוח עם קפה(ראשון)וסנדביצים, מתחם ישיבה נהדר לזכו של אבנר גולדשמיט(יהי זכרו ברוך).
חזרה ליסוד המעלה, שוטפים קצת את האופניים בתוך שלוליות הענק שבשבילי הכורכר ועם דרכי אספלט וכורכר מזרחה לנהר הירדן, שלטים של קטפת גנבת,אבל תגידו שיוסי הרשה לכם לקטוף(רק לא היה מה לקטוף).
כל השדות עם אלפי עגורים, הצריחות הבלתי פוסקות מחרישות אזניים, להתקרב אי אפשר, הם מיד באויר והמצלמה בסמרטפון הישן לא עושה הרבה, רק רואים שהייתי שם עם הרבה הרבה מאד עגורים שגם היו שם.
אל אגמון החולה, הרבה ממש לא רואים שם, אבל מקום נהדר לשטוף את האופניים, יהיה עוד בוץ, אבל עכשיו יש מים.
אז יותר לא היה בוץ, הפסקת קפה שניה במתחם ישיבה באגמון וחזרה דרומה ועגורים עגורים עגורים.
ואין בוץ, גם השבילים החומים שבין השדות הם כבר הדוקים ויבשים.
כביש 90, לא חצינו תחתיו להכנס לשמורה, מלמעלה היה נראה שאין לאן ללכת(במבט לאחור במפות כנראה שיש לאן, אולי קטע קצר קשה).
אז עוד קצת על 90 ועם הכנסה הצפונית ליסו המעלה כשבדרך הפסקת תה אחרונה בעין הדייג.
על כל אתרי המים, תינה דרדרה ובנות יעקב, כבר בהתחלה ויתרנו, בין כך לא נכנסים למים, קר.
חזרה ביסוד המעלה, מוקדם מדי לתפילת מנחה וערבית(יש שם מנין קבוע לשלוש התפילות,שחרית ב7, מנחה וערבית בזמנם)ומאוחר מדי לתפילה בבית, אז נוסעים לקבר הרשב"י במירון ושם מנחה וערבית וקצת תהלים וקצת ללמוד והביתה.
ענין הבוץ הקשה, אני חושב שהיה איזה קטע של כמו שבר ענן מאד מקומי ביסוד המעלה ודרומה. צפונה משם כנראה שלא ירד הרבה גשם.
תודות וברכות לנתן שהיה אתי, לגיל שלא הפחיד אותי ולכולכם.