"מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו" – על אותו המשקל "מי של ראה את מנזר מר סבא, לא ראה מנזר מימיו" - מנזר מר סבא הוא מנזר יווני-אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה הדמות החשובה מבין נזירי המדבר של התקופה הביזנטית, והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, כונה לעיתים טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול, ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו. הנזיר סבאס. סבאס נולד בשנת 439 בקפדוקיה שבמרכז טורקיה, בצעירותו למד במנזר, ובשנת 456 הגיע לירושלים. הוא שהה בקוינוביון ובלאורה של תיאוקטיסטוס, בנחל אוג. היה תלמידו של אותימיוס, וליווה אותו למסעות תענית במדבר. סבאס נחשב לבן הדור השלישי של נזירי המדבר, אחרי דורותיהם של חריטון ואותימיוס. לאחר מות אותימיוס, החל סבאס לחיות במערה במצוק נחל קדרון כמתבודד, ותוך שנים ספורות התקבצו סביבו נזירים נוספים שחיו במערות התבודדות. את הביוגרפיה של סבאס כתב קירילוס מסקיתופוליס, שהיה תלמידו של סבאס. עם השנים התפתח המנזר, ומספר נזיריו הגיע למאות. בעזרת תרומות נדיבות וקשריו הטובים של סבאס נבנו מבנים נוספים עבור המנזר על מצוקו של נחל קדרון, מול המערות ששמשו את סבאס ומלוויו. בשנות חייו האחרונות של סבאס אכלס המנזר מאות נזירים. לפני מותו של סבאס בשנת 532 פקדו את המנזר אלפי נזירים. כל שנה בתאריך 17.12 מציינים נזירי המנזר את יום מותו של נזירם סבאס. הם נוהגים להדליק נרות על מצוקי ההר מעל נחל קדרון, מול המנזר ובתוך כל המערות. מחזה מרהיב ביותר, אלפי נרות מאירים את המדבר. אלפי אנשים מתפרסים להם לאורך המצוק, ממתינים לחשיכה. ושזו יורדת...אט...אט מבצבצים להם אלפי נרות מההר. אורם הולך וגובר ככל שהחשיכה יורדת – על זה נאמר: "והעין לא שובעת". ה