טיול שני השבוע, ועוד פעם עם אשתי היקרה, אז זה ממש בסדר. חמישי עם נתן ואיציק, סביבת הבית של נתן וכבר כבר גם של איציק, חניון נחשונים, מטפסים בשביל שבין נחשונים לאלעד, חוצים את כביש "פורוש" עוברים את הבסיס הצבאי עד 465,חוצה בנימין, מכאן שביל לאורכו של הכביש, אבל הוא קצת אבנים וקצת עליה,אז לנתן קשה ומה אנחנו נגיד.אז קצת על שול הכביש(רחב) מזרחה עד לפני גדר המערכת. כאן יורדים לואדי שחוזר מערבה, שביל נהדר בתוכו, אבל הרבה אבנים וסלעים ושלוליות מים. וכאן ההפתעה הגדולה, מרבדים של פריחה לבנה וכחולה וגם אדומה, חיננית הבתה הלבנה, כלניות לבנות וכחולות והרקפות הורודות וגם הכלנית האדומה מקשטת את הכל. מה שחסר לנו פה, אלו רק המצלמה והיד של גיל(וכדי לא לפגוע ברגשות,אז גם של איתן ואריה)שיוכלו לתאר באמת את כל היופי הזה,שלנו ממש לא עושה את זה. מערבה לאורך השביל,את נתן כמעט ולא רואים, אבל אני ואיציק עולים על האופניים...יורדים...קצת ברגל...ושוב עולים...ושוב ושוב ושוב, אבל זה רק 4קמ, אז רק להנות ולהנות. באמצע בין הסלעים הפסקת קפה ראשונה.וכך עד "מסעף ציר הלשביה"(כך בעמוד ענן)וכאן מטפסים ימינה אל יער כח,אנדרטת אלכסנדרוני, הפסקת קפה שניה(תה),וחזרה דרך אלעד לרכבים בנחשונים. לא הרבה,פחות מ20,אבל כמעט 400 עליות ובלי בוץ(רק מי שדווקא חפש אותו)והרבה הרבה פרחים. תודה גדולה לנתן ולאיציק וברכות לכולכם. ועוד תודה גדולה ומיוחדת לנתן ואיציק על השתתפותם(העיקרית)באלבום. שבת שלום