כאן בתל אביב התעוררתי לבוקר סגרירי וקר 10.2.2020
פה שום דבר לא השתנה, התחזית היא ישנה, יהיה חמים, יהיה קריר, לאוהבים יהיה בהיר.
בתוך הטוב יהיה קצת רע, וסיכויים גם לקרה, הנחלים ילכו לים, והספק יהיה קיים.
העלמות יהיו יפות, כנגד זה אין מה לעשות, מה שקרה הוא שיקרה, אם לא לפני, מייד אחרי.
חלמתי חלום, לקראת הסוף יהיה סגריר, יהיה חשש לשיטפונות וערפל בזיכרונות.
האנשים כבר מתרגלים, גם לחזאי, גם לאקלים, והם בוכים וצוחקים בין רעמים ובין ברקים, ובין שמחה לזר פרחים, הם גם זוכרים תאריכים.
בין תחזית לתחזית, הם גם העורף, גם חזית, היום, מחר, לפני שנה, תמיד אותה המנגינה.
כך התקדמותי הפכה ליציבה יותר. על דרך השלילה, ככל שהמסגרת תהיה שברירית ומעורפלת, כך תהיה גם התקדמותי כספורטאי, מיקוד טוב באימונים לא יפגע או יבוא על חשבון הזמן הפנוי לחברים, ללימודים או לחיי משפחה.