כל הסיבות להשמנה
שינויים הורמונליים הנובעים מחוסר שינה, תורמים לבחירה של מאכלים עתירי קלוריות, לאכילה מוגזמת, לשינויים בהוצאת אנרגיה ולתנגודת לאינסולין. מתי כדאי לישון וכמה? - מכון וינגייט.
בחברה המערבית חוסר שינה כרוני הוא דבר נפוץ ואוכל הוא מצרך נגיש. כיום ידוע בוודאות, ששינה תקינה משפיעה באופן חיובי על בריאותנו ושחוסר שינה גורם לפתולוגיות שונות. מאמר זה מתמקד בגילאי 49-30 שנים, מתוך הנחה שבטווח גילים זה מיוצגת שכבת מבוגרים ממוצעת, כלומר כאלה המנהלים חיי שגרה מסוימים של עבודה ולעתים גידול ילדים, ושאינם סובלים עדיין מתופעות של גיל המעבר או של גיל הזהב (קשישים). מטרתו של המאמר להראות שיש קשר בין בעיית ההשמנה, שהינה בעלייה מתמדת בעולם המערבי, ובין הירידה בשעות השינה, שגם היא, כך מתברר, נמשכת.
שינה היא פעולה פיזיולוגית, שבה הגוף הפיזי נמצא בהרפיה, ורצוי שההרפיה תהיה מקסימלית כדי שניטען מבחינה אנרגטית. טעינה אנרגטית זו חלה רק בזמן שינה והיא הכרחית לתפקודנו ולעצם קיומנו. מצב של חוסר שינה חלקי או מוחלט גורם לעייפות, שמובילה לתשישות, ואפילו למוות. ככל שהשינה תהיה רצופה יותר וללא הפרעות, וככל שההרפיה תהיה מקסימלית, כך הטעינה האנרגטית שלנו תהיה מרבית, ולמצב זה צריך לשאוף. אורח החיים שלנו כיום, אינו מאפשר זאת, ובשל כך אנו צוברים עייפות ומגיעים למצב של תשישות. ככל שתימנע מאתנו שנת לילה רצופה, כך גופנו יתרוקן מאנרגיות, ויהיה חשוף יותר למחלות, ביניהן – השמנת יתר.
במחקר משנת 2003 נתגלו מספר ממצאים:
• מחסור בשינה קשור לסוכרת במבוגרים.
• מבוגרים שעוסקים בפעילות גופנית, סובלים פחות מבעיות שינה.
• 77% מהמבוגרים שבמשקל עודף, מתלוננים על בעיות שינה וחוסר שינה.
מה חשוב לישון בשעות הלילה?
ויסות השינה מתבצע בעזרת מערכת מסובכת של חומרים המחברים בין מסלולים שונים במוח. אחד מהחומרים הללו נקרא מלטונין (שנמצא בין היתר, כמונע סרטן) וכדי שתהיה הפרשה אופטימלית שלו, חשוב לישון בשעות הלילה, בחושך מוחלט. מתברר כי הגוף צריך להיות מסונכרן עם שעות השמש, והשעות שאנו ישנים לפני חצות חשובות פי שתיים מאלה שאחרי חצות. לו יכולנו ללכת לישון מוקדם בערב ולקום עם הזריחה, היינו נהנים מבריאות מיטבית, אולם בימינו, זו משימה בלתי אפשרית כמעט לרובנו.
הגדרת משקל יתר
השמנה היא מצב בו אדם הגיע למשקל עודף, מעבר למשקל שמוגדר כרצוי לו. תהליך זה מתקיים כאשר אדם צורך אנרגיה רבה יותר מזו שגופו זקוק לה. אצל גברים רקמת השומן הרצויה לא תעלה על 20%-15% ממשקלם, ואצל נשים 30%-22% מסך משקלן. אחד המדדים המקובלים ביותר לאבחון מצב של השמנה הוא ה-BMI. מדד זה מכיל פרמטרים של משקל וגובה ונמצא מותאם לכמות רקמת השומן ולסיכון לתחלואה ולתמותה.
השפעת ההורמונים על שינה ועל השמנה
כפי שהוזכר קודם, אחד החומרים הנמצאים במסלול העצבי האחראי על שינה הנו המלטונין, שהפרשתו מדוכאת ברובה בנוכחות אור חזק (אור שמש בעיקר) ומופעלת בנוכחות חושך. עם הגיל תיתכן ירידה בייצור המלטונין במוח ובמקביל עלייה בשכיחותם של נדודי השינה.
גרלין – הורמון הגדילה שמשתחרר באופן טבעי בלילה כאשר אנו ישנים. אם לא ישנים מספיק, אין לגוף זמן מספיק כדי להבריא ולתקן נזקים, ובשל כך הגוף ינסה לתקן את עצמו במהלך היום שאחרי, אם יתאפשר הדבר. במצב כזה, הגוף נדרש להפריש גרלין במשך היום, כלומר בזמן שאינו אופטימלי עבורו, וידוע כי הגרלין מעודד אותנו לרצות לאכול הרבה פחמימות. הגרלין מיוצר בקיבה וכאמור, מעודד תיאבון, כלומר כמות גדולה יותר של גרלין בגוף תגרום לנו לרצות לאכול יותר.
לפטין – הורמון שהפוך לגרלין בפעולתו. הלפטין עוזר לווסת את רמת הרעב ותדירותו. לפטין, למעשה, מסמן לגוף שלנו שהוא שבע ולא זקוק יותר לאוכל. ללפטין תפקיד חשוב בצמצום הדחף והחשק הפיזי לאכול, אולם אין לו השפעה על דחף רגשי לאכילת מתוקים ופחמימות אחרות. כשהגוף חסוך שינה, הוא מתקשה לעבד סוכר ובמקביל יורדת רמת הלפטין, שאמור כזכור, לדכה תיאבון.