סיפור רכיבת הבוקר השכם בבוקר משוטט לי לבד ברחובותיה וסמטאותיה של תל אביב, כאשר מורגשת האווירה של ייאוש של מרבית העם, לאורך הטיילת שרידי ההפגנה מורגשת כאשר עובדי העיריה מנקים ומפנים את הגדרות ומתכוננים להפגנה הבאה. כמי שגר בצפון תל אביב בשנתיים האחרונות, מדווש לי לאורך הטיילת עד דרומה של תל אביב, והעיר יפו העתיקה, למדתי להכיר היטב ולמצוקתם האמיתית של תושבים ותיקים וחדשים, שאיבדו מקומות עבודתם ונזרקו לרחובות. גיליתי גם שפועלת תחנת סמים זה כבר חודשים ארוכים, ולא פעם מכורים ששוכבים בסמטאותיה של יפו העתיקה ונמל תל אביב. מאז משבר הקורונה בחודשים האחרונים אכן עלה מספר המכורים וגם מצבם הידרדר בעקבות הסמים הסינטטיים הזולים הנמכרים ברחובות. אך נקודה חשובה אחת התפספסה לגבי המצב בדרום תל אביב, מכורים וחסרי הבית, חלקם כלל אינו מכור לסמים, "הכול קורה מעל הראש שלנו", מדינה מתעלמת מהסיטואציה, אפחד "לא בא לדבר איתם, בשבילם הם לא בני אדם. אזרחים לא רוצים לראות הומלסים ונרקומנים, לא רוצים לראות עוני, מפלים אותם לרעה בכל מקום כי הם הומלסים נרקומנים מסריחים, אלה דברים שטומנים בחובם שנאה מפה ועד באב אל עמוד (שער שכם בירושלים, א.ז). זה מפחיד. עצוב לראות איך המצב החברתי הולך ומחמיר, מדי פעם עוצר ומגיש תלונה לעירייה, רשויות הרווחה, או למשטרה על הומלסים ישנים ברחובות העיר. חזרתי מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, אך עם מעט עצב בלב לראות ריבוי ההומלסים זרוקים ברחובות ללא עזרה. יש לציין שאני גם נהנה ומהאווירה הקסומה לאורך טיילת החוף, וכמובן מהחוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים. • זמן דיווש על אופניים כולל: (4:30) ארבע שעות, וששלוש דקות בלבד. • תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 62:64 ק"מ • טיפוס מצטבר: 290 מטר. בנימה אופטימית זו מאחל לכם המשך שבוע מהנה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: