היתרון הראשון הוא: שהשמש לא מעיקה והאוויר משכר. יש הטוענים שבארץ יש שתי עונות מזג אוויר בלבד. העונה הקרה עם מרב הגשמים, המכונה חורף, והעונה החמה שבה לרוב לא יורד גשם, המכונה קיץ. לפי גרסה זו מתחיל הקיץ באפריל ובוודאי לא בסוף יוני.

אחרים, ואני ביניהם, טוענים שבארץ יש ארבע עונות. החורף עם מרב הגשם והקור, הקיץ חסר הגשם עם החום ושתי עונות מובהקות, האביב והסתיו, המאוינות במיעוט גשמים וגלי חום (חמסינים ושרבים) הפוקדים לעתים את אזורי הארץ ובהם נמדדו שיאי טמפרטורה.

ב-21 ביוני אורך היום הוא מרבי והשמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בשנה (כ-81 מעלות בצהריים). הצירוף של אורך היום וזווית קרני השמש גורם לקרינת שמש מרבית להגיע לארץ, והחל באותו היום הימים מתקצרים וזווית קרני השמש נהפכת בהדרגה לחדה יותר. מכאן שמוטב לכנות את 21 ביוני "שיא הקיץ" ובהחלט לא תחילתו של הקיץ, שחל לרוב אחרי המלקוש ועונת החמסינים, לרוב בחודש מאי.

היתרון השני הוא: ריחוק מהמון הסוער על מנת לא להידבק - מאז תחילת משבר הקורונה אני מדווש לבד לאורך השבילים של תל אביב.
אנו מצויים בתקופה שטרם נראתה כדוגמתה. נגיף הקורונה, נוגע כמעט בכל אחד מאתנו ומשפיע על שיגרת חיינו. בעת הזו, ראוי וחשוב לשמור על בריאותינו ולהקפיד הקפדה יתרה על הקצאת זמן לפעילות גופנית.

בהתבסס על הידע הקיים בנוגע לאופן שבו הנגיף עובר מאדם אחד למשנהו, מומלץ להימנע מהתקהלויות ומהגעה למקומות ציבוריים ולשמור על ריחוק של לפחות 2 מטרים בין אדם לאדם. זאת, בנוסף להצעה המתייחסת להיגיינה אישית (שטיפת ידיים והימנעות של האדם ממגע בפניו. מכאן שאימון בחדרי כושר ובמתקני כושר בטבע בתקופה זו אינו מומלץ ואינו אפשרי בתקופת הסגר.
למגפת וירוס הקורונה COVID-19 עשויות להיות השלכות משמעותיות בנוגע להשפעות הגוף ותסמיניו בזמן לחץ. במיוחד אצל הקשיש, כשלחץ ומתח הן חלק בלתי נפרד מחייו, צריך לדעת לנהל אותם בכדי שמערכת החיסון לא תתערער ותיחלש.

פעילות גופנית במגבלות הקורונה: שילוב של פעילות גופנית ותזונה נכונה נמצאו כבעלי השפעה חיובית ומכרעת על אורח חיים בריא ומאוזן בכל הגילאים. פעילות גופנית תפחית את הסיכון לחלות במחלת לב כלילית, סוכרת, יתר לחץ דם וסרטן. תשפר את תפקוד מערכת לב-ריאה, שיווי המשקל, דימוי הגוף, הביטחון העצמי, התפקוד הקוגניטיבי וההרגשה הכללית.

הפעילות תאפשר לנו, בין היתר, להסיח את הדעת מהבעיות והטרדות היומיומיות שלנו, בעיקר לנוכח התקופה הקשה העוברת על כולנו ובמיוחד לאור המגבלות המונעות מאיתנו לקחת חלק במסגרות הרגילות אליהן הורגלנו כמו עבודה, לימודים, בילויים וכדומה.

על פי נתוני ארגון הבריאות עולמי (WHO), חוסר פעילות גופנית מזוהה כיום כגורם הסיכון הרביעי המוביל לתמותה עולמית. רמות חוסר הפעילות הגופנית עולות במדינות רבות עם השלכות משמעותיות על שכיחותן של מחלות לא מדבקות (non-communicable diseases-NCDs) ועל הבריאות הכללית של האוכלוסייה ברחבי העולם.