סיפור רכיבת הבוקר אכן התחלתי את הבוקר עם אור שחר ראשון ויצאתי לדווש לשבילים כהרגלי, הספקתי גם לחזור לטפל בעבודות הבית ולהתארגן לקראת הביקור אצל הנכד בפרדס חנה, שמביא עימו את יום השישי בשבוע, טרם כניסת השבת. בין השבילים, כשהולכים ומתקדמים כך בתוך החיים, ועכשיו זה רק שלב, זה שלב כזה קשה יפה שאני בו מתנסה עובר את זה ומברך על הדרך שבחרתי, ושעברתי עם הזמן, ורק דבר אחד אזכור שכאשר יהיה זקן איזכר בלב שלם שהדרך שצעדתי בה הלכתי בה ללא חרטה, וזה עוזר כך בשבילי להישאר יותר נפשית בריא. בין השבילים ובין עצי הזית מדווש לי הישר אל המרחבים, קרני השמש מעליי, השמש רק זרחה, ציפור רק צייצה, התרנגול קרא אמר ללילה שנגמר, תבוא מחר עכשיו היום רוצה לנשום. מביט ולומד את עצי הזית כמה זמן שהם חיים, כמה זמן והם שותקים, לומד מעצי הזית איך ענפיהם הם מושיטים ואיך האור שלהם מאיר את המחשכים, ומרים הם עלי הזית אך השמן עוד ימתיק הכאבים. חזרתי הביתה עם חיוך שמח בלב, מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, החוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים. • זמן דיווש על אופניים כולל: (4:19) ארבע שעות ותשע עשרי דקות בלבד. • תוספת של מספר ק"מ נוספים לרפרטואר: כבערך 54 ק"מ בלבד • טיפוס מצטבר: 245 מטר. בנימה אופטימית זו, אני מאחל לכולכם סוף שבוע מקסים, ומהנה. פיירו קישור מצורף לגלריה: