קצת נדוש...מכביה...מגדלור...נו..באמת אבל הסיפור. פגשתי אותו בשני בלאומי(פארק), אני שם בנסיון לחבר את חיריה עם כל הפארקים,לאומי שרון ובגין. וכהרגלי,אתם מכירים, אני לא מדבר עם כל אחד אבל אוהב להכיר כל אחד(רוכבים), אז הוא יהודה והוא מבלגיה ונתקע עם הקורונה ובינתיים הוא על אופניים(מדבקה,אבל הכי הכי). הוא גר בכפר גנים בפתח תקוה וכל יום לפארק הלאומי מסתובב שם כ30קמ ולפעמים פעמיים ביום. איזה בזבוז. רוכב רק על מדרכות שבילי אספלט, בלגיה. אז אני עוד אעלה אותו לשטח, והתחלנו אתמול, הוא מהבית, אני מהמכביה, אל המגדלור בארנה, הלוך על מדרכות ושבילי אופניים, ובחזור נרכב לאורך החופים. טוב, שטח זה ממש לא,אבל איזה 300 מ' שביל בין השדות ממש לפני ארנה, פנצר בשני הגלגלים, בטח יש לו פנימית להחלפה, אז אין לו, גם לא משאבה, לי יש הכל,אבל רק פנימית אחת. הצלחנו לאתר חנות אופניים מאחורי מקס ברנר באזור התעשיה של הרצליה, הוא כמובן ברגל, אני כמובן על האופניים. מכונאי נהדר,נראה מאד מקצועי(לא זוכר את שמו, יש לי כרטיס באוטו, נעלה אותו בראשון),וכל הסיפור הזה בערך שעה וחצי או שעתיים(מי מסתכל על שעון,העיקר שיגיע לפני שלוש להוציא את הנכדים). חזרה למגדלור, הפסקה קצרצרה לבננה וקלמנטינה ולאורך החופים(מפגש נהדר עם הרב לרר ורעיתו, למה הוא לא צילם),פארק הירקון אני מסיים במכביה יהודה ממשיך לכפר גנים. הוא 56 קמ,אני רק 36. רציתי לקחת אותו הביתה,התעקשתי,אבל הוא התעקש עוד יותר. והעיקר שהוא הספיק להוציא את הנכדים. ועוד יותר עיקר, היתה חוויה נהדרת. ובשבטע הבא אנסה להעלות אותו באמת לשטח(עם הספש הישנים שלי). תודות וברכות. ושבת שלום