סיפור רכיבת הבוקר השכם בבוקר, יצאתי לקראת השעה 8:00 בבוקר לדווש ברחובותיה של הרצליה, ותל אביב. מחסומים אכן היו, חלק מהמסחר היה סגור. אך לתדהמתי טיילת החוף פארק הירקון היו מלאים במשפחות עם ילדיהן, חלקם יושבים על הדשא בפארק הירקון, גם בנמל תל אביב ישבו מסביב לחוף הים. חלקם רוכבים עם האופניים, וחלקם בפעילות ספורטיבית. דעתי האישית חרגו מהנחיות קבינת הקורונה זה לא לא היה איסור יציאה מהבית למרחק של יותר מקילומטר. מאז תחילת המשבר הקורונה, אני מאוד נזהר למדתי לחיות עם הקורונה."התכלית האסטרטגית השתנתה, וכעת יש לפעול תחת המטרה של חיים בקורונה". הצורך במציאת פתרונות מהירים לחיים לצד מגפה הניב ברחבי העולם שינויים מבורכים במרחב העירוני. רחוב שהפך למדרחוב ובתי קפה ש"ירדו" לכביש הן רק חלק מהתופעות, שהמשותף להן הוא מתן יותר מרחב לבני האדם על חשבון כלי הרכב הפרטיים. אחד מתוצרי הלוואי של מגפת הקורונה הוא שפתאום התחילו לדבר בכל רחבי העולם על "עירוניות טקטית". הכוונה היא לפעולות פשוטות ומהירות המייצרות שינוי ארוך טווח במרחב העירוני. זה יכול להיות רחוב שנחסם והופך למדרחוב, כיכר שפוזרו בה עציצים עם עצים נותני צל, או שבילי אופניים שסומנו על חשבון עוד נתיב נסיעה של רכב פרטי. היוזמות מגיעות לעתים מהשטח בצורה של פעולות גרילה, אבל, בעיקר מהרשויות המקומיות, שמבינות שבלא שינוי ובמציאות של ריחוק חברתי, כלכלה עירונית קורסת ועבודה מהבית, הערים יאבדו את קסמן יש מצב שאפילו ינתשו. המוטיבציה לפעילות של העת האחרונה נועדה לאפשר שגרת חיים נעימה תוך צמצום התפשטות וירוס הקורונה. על הדרך, הפעולות האלה מערערות את הסדר הקיים ונפיחות חיים במרחב האורבני הנטוש למחצה. ואם בדרך כלל שינויים כאלה דורשים זמן ארוך לתכנון, רישוי וביצוע, עכשיו מדובר בפעולות זריזות, שנעשות באמצעים פשוטים וזולים. יש משהו מרענן ואופטימי ביוזמות האלה המעידות יותר מכל על הצורך בגמישות ובהתאמה לתנאים משתנים, ובשבועות האחרונים ראינו התחלה של יוזמות כאלה בתל אביב וברמת גן. בנימה אופטימית זו חזרתי הביתה עם חיוך שמח בלב, מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, החוויה הייחודית של שעות הבוקר. • זמן רכיבה: (3:43) שלוש שעות ארבעים ושלוש דקות. • תוספת של כמה ק"מ לרפרטואר: 53:10 קילומטרים. • טיפוס מצטבר: 185 מטר. מאחל לכולכם סוף שבו