השפעת הפעילות הספורטיבית על מערכת החיסון קורונה.
חשוב שספורטאים ימשיכו להתאמן, בבית, בחוץ ולבד בהתאם להגבלות המותרות, אבל לא פחות חשוב להקשיב לגוף שלכם ולזכור שגם אם אתם אנשי ברזל או ואלטרואיסטים, חשוב לשים לב לתסמינים הראשוניים.

ההשפעה של פעילות ספורטיבית על המערכת החיסונית לא לגמרי ברורה. ישנם מחקרים רבים מזה יותר מעשור, מנסים לשפוך אור על הנושא ורובם מצליחים לאשש את התיאוריה שלשמם הופקו בין אם התוצאה היא שספורט משפר את המערכת החיסונית ובין אם הוא מחליש אותה.

אנחנו יודעים כי מצבים מסוימים, מעלים את הסיכון ללקות במחלות כמו לדוגמה מצבי דחק, לחץ או פציעה, אולם יחד עם זאת, גם ברור לחלוטין שבזמן אימונים אינטנסיביים, אנחנו חשופים גם כן יותר למחוללי מחלות. מאמר סקירה חשוב שפורסם באוקטובר 2019 במגזין Clinics in Sports Medicine מסביר את שתי התאוריות המקובלות בנושא.

התאוריות מדברות על עקומת J, או עקומת S בתיאור המצב, כאשר עקומת ה-J מכוונת למתאמנים שאינם ספורטאי עילית ומתאר את השיפור במצב החיסוני באימונים בעצימות קלה ובינונית, בעוד אימונים קשים גורמים לירידה בתפקוד המערכת החיסונית. בספורטאי עילית התאוריה הזאת אינה מדויקת ולכן מתייחסים אל עקומת ה-S, כלומר אימונים בעצימות גבוהה אינם פוגעים באופן ניכר במערכת החיסונית (המחשבה היא שאנשים בעלי יכולות כה גבוהות מראש הם בעלי מערכת חיסונית טובה יותר). בכל מקרה לאחר אימון עצים ישנה תקופה של 3-24 שעות בהן הגוף חלש יותר ואז גם חשוף יותר (תאוריית החלון הפתוח).




לסיכום, ספורטאים, חשוב שתמשיכו להתאמן, בבית, בחוץ, לבד או בקבוצה (כמובן בהתאם להגבלות החוקתיות), אבל לא פחות חשוב להקשיב לגוף שלכם ולזכור שגם אם אתם אנשי ברזל או אולטרה מרתוני סטים, כולנו חשופים וחשוב לא להתעלם מהתסמינים הראשוניים.