• Groopy
  • Groopy
  • CaravanZ
  • Groopy
Groopy

לרכוב עם האמונה - 88 - גשר אום שורט

פרטים

נפתח ב: 05/03/2021
סוג: טיול בארץ
 57 תמונות
 1 תגובות
 76 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

לא נבחר קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
הנה בפעם המי יודע כמה? חוזר אני לרכוב בארץ אבותינו - ארץ התנ"ך. משה הכרמי פתח טיול מיוחד לקבוצת סיינט. רכיבה באזור מיוחד במינו - רכיבה מעבר לגדר המערכת – מעבר לגבול. כמי שרכב לא מעט פעמים בכל השטח שם, תמיד אני נהנה לחזור ולהביט בנופיים הבתוליים והמיוחדים של חבל ארץ זה. חבל ארץ שלצערי סגור ומסוגר, חבל ארץ שאינו נגיש לרבים. יש משהו מיסטי, עצמתי, חוויתי, משהו לא מובן שעה שצוקי החוואר הענקיים מזדקרים מעליך, מזדקרים בשלל צורות וצבעים, מה שמבטא היטב את אמרתו של גיימס לי האנט שטען:"צבעים הם חיוכים של הטבע" – ואכן כאן הטבע מחייך לנו במלא עצמתו ותפארתו. צוקי החוואר משנים דמות ופנים ללא הפסק בהתאם למזג האוויר. הנופים, המרחבים האין סופיים, הצמחייה העבותה שעל גדות נהר הירדן, השקט המיוחד, כל אלה מובילים אותך למחוזות אחרים. אתה רוכב והעין ממאנת להאמין למה שרואה היא. צריך פה להיות עם עין פקוחה, אוזן קשובה ונפש חפצה במקום מיוחד שכזה. כל אלה מרוממים אותך לעולמות נסתרים, עולמות שמזכירים לך את המשפט הידוע:"כל בני האדם נולדו תחת כיפת השמים אבל לא לכולם יש את אותו קן אופק" – התמונות והצבעים כפי שהם במציאות לא נגעתי תודה למשה על הארגון וההובלה שהרי בלעדיך זה לא היה רוקם עור וגידים. זה המקום להודות באופן אישי ומכולנו למח"ט הנהדר, שתמיד עם אוזן קשובה ורצון לעזור לנו

תוצאות 1-20 מתוך 57

מה...מהיכן כל אלה הגיעו
ולטבע פנים רבות
אפשר לראות את השכבות הרבות
העמוד
צוקי החוואר על השכבות המרכיבות אותם
פוט חלום
נופים כיד הדימיון
ומולנו הרי עבר הירדן
כחגבים היינו
חגיגה לעיניים
זה המקום בו היה גשר אום - שורט
ההסבר
יצאנו החוצה
אורחת גמלים
בדרך לשמורת הסלבדורות
שמורת הסלבדורות
בדרך לרכבים
סוף הטיול נתראה בטיול הבא

תוצאות 1-20 מתוך 57

שאלות ותגובות

נכתב ב - 05/03/2021 15:31:46

נקודות לציון

מעבורות וגשרים על נהר הירדן - הירדן היה מאז ומתמיד נהר שחצה את המעבר לתוך ארץ ישראל וממנה, הוא סימן את גבולה של ארץ כנען. בתקופות קדומות יותר נהר הירדן מימיו היו עמוקים יותר וזורמים בזרימה חזקה יותר מאשר היום. באותן תקופות חצו את הירדן רק במקומות שבהם המים היו רדודים וזרימתם חלשה – מקומות אלה נקראו "מעבורות". מעבורות הירדן כבר נזכרים בסיפור המרגלים ששלח יהושע לתור את הארץ, ככתוב:"... וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם..."[יהושע ב' ז']. ליד יריחו נמצאים חמישה מקומות בהן אפשר לחצות את הירדן ובחמישה מקומות אלה רדפו אחרי המרגלים. למעבורות נודע ערך צבאי רב. במקרא נזכרת כמה פעמים תפיסת המעבורות כדי למנוע מהאויב לנוס, כמו בסיפורו של גדעון שחסם את המעברים על ידי בני אפרים ובכך מנע מהמדיינים לברוח ולהשתלט על המים, ככתוב:".... ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן..."[שופטים ז]. פשיטת המדיינים על ארץ כנען נעשתה דרך ה"מעבורות", דרכם הם חדרו לתוך הארץ בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס. גם בסיפורו של אהוד בן גרא מוזכרות המעברות כאשר נחסמת דרכו של צבא מואב לאחר שאהוד בן גרא הרג את עגלון מלך מואב, ככתוב:"... וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי-נָתַן יְהֹוָה אֶת-אֹיְבֵיכֶם אֶת-מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא-נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר:..."[שופטים ג' כ"ח]. חסימת המעבורות מוזכרת בסיפורו של יפתח הגלעדי כאשר חסם את דרכם של האפרתים, ככתוב:"וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד הָאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר לֹא:...:"[שופטים י"ב ה']. בסיפורו של אליהו הנביא אשר היכה את מי הירדן באדרתו לפני שעלה השמימה והמים נסוגו, והוא ביחד עם אלישע עברו את הירדן עברו את הירדן בחרבה, ככתוב:"וַיִּקַּח- אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה:..."[מלאכים ב' ב' ח]. יש הטוענים כי אותה חברה הינה למעשה אחת מהמעבורות. על פי חז"ל נדרש המאמין הוראה את "מעברות הירדן" לברך "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". בתקופת המשנה נוסו ספינות בחציית נהר הירדןף זו כנראה הספינה המוזכרת בתלמוד כ"ספינת הירדן" [בבלי, שבת פ"ג]. על ספינה זו נכתב:"ממלאין אותה פירות ומוליכין אותה מן הים אל הישבה ומן היבשה אל הים"[ירושלמי, שבת ד']. עד לתקופה הרומית לא היו גשרים בארץ ישראל והמילה גשר אינה מוזכרת כלל בתנ"ך. בתקופת השלטון הרומי יחידת הצבא שהופקדה על המעברים הייתה הקוהורטה הכרתית השנייה. השימוש ב"מעברות הירדן" לחציית הירדן נמשך גם בתקופה הרומית כאשר בתקופה הביזנטית מופיע סוג חדש של "מעבורת", ספינה הקשורה לחבל שמתוך משני צדי הירדן, הספינה על נוסעיה הייתה נגררת מצד לצד. ב"מפת מידבא" מופיעות שתי מעבורות כאלו על נהר הירדן. סוג כזה של "מעבורות" נעל בימי הביניים והופיע שוב רק בעת החדשה, בנוסף נבנו ככול הנראה לראשונה בתקופה זו גשרים על גבי נהר הירדן. בשנת 1183 פלש סלאח א-דין בראש צבאות ערב דרך מ"עברות הירדן" שעה שנחלם נגד הצלבנים. ה"מעבורות" המשיכו לשמש כאמצעי העיקרי לחציית נהר הירדן במהלך התקופה הערבית והעות'מאנית, למעשה עד סוף המאה ה-19 לא היו גשרים תקינים על נהר הירדן דרומית לכנרת. התעבורה בין גדות נהר הירדן התקיימה ב"מעבורות", גם וכאשר נבנו גשרים על פני הירדן, המשיכו "מעברות הירדן" לשמש לתעבורה מקומית. "מעבורות הירדן" המשיכו לשמש כמעברים לתוך המאה העשרים. במלחמת העולם הראשונה חצה הצבא הבריטי שכלל את הגדודים העבריים את הירדן במעבר אדם [דמיא], אותו מעבר שעל פי החוקרים שימש גם את [פרעה] שישק 3000 שנה קודם. במלחמת העצמאות ניסה צבא עיראק לחצות את נהר הירדן ב"מעברה" לאחר שניכשל בניסיונו לחצות את הירדן בגשר שליד קיבוץ גשר. אחרי מלחמת ששת הימים ופיצוץ הגשרים שעל נהר הירדן, התחילה מדיניות ה"גשרים הפתוחים" – "מעבורות פתוחות" בין שני גדות הירדן, עד להקמת גשר ביילי על ידי צבא ירדן ובתמיכת ישראל. בנוסף לגשרים שהיו קיימים שימשו ה"מעבורות" גם למעבר בני אדם, סחורות ואמצעי לחימה. בין הבולטים אנו מוצאים את: "אום צוץ" ממזרח למחולה ו"אום שורט" ממזרח לנערן. מאז ועד היום שימשו ה"מעבורות" כמרכיב מרכזי בתכנונים צבאיים ותפקידם הופיע גם בשירו של חיים חפר:"יש לי אהוב בסיירת חרוב".

מעבר אום א-שרט "מעבורת הירדן" – מעבר זה נכבש על ידי גדוד קלעי המלך 38, גדוד שהוקם לאחר תעמולה נמרצת שניהל זאב ז'בוטינסקי להקמת כוח יהודי שישתלב בצבא הבריטי במערה על כיבוש ארץ ישראל. הגדוד הוקם בשנת 1917 התאמן במצרים ונשלח לארץ ישראל במהלך יוני 1918. הגדוד הצטרף ללחימה על ירושלים ולאחר מכן הועבר לשכם ומשם לבקעת הירדן.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר