סיפור רכיבת היום

בנימה אופטימית יצאתי לרכיבת אימון סוף כל סוף. אתמול לפני הרכיבה זו הלכתי לבדיקת ה ארגומטריה השגרתית שאני עושה תמיד פעמים בשנה ב בילינסון.

אני כבר מכיר את הטכנאית ויודע שגם בעלה מדווש, מכיר כבר את כל הרוטינה. למרות זאת חששתי משום מה, אולי היום אני בכושר פחות טוב מאשר בפעמים הקודמות.

היה לי תור בשעה 10:30 בבוקר. הגעתי כ 10 דקות לפני הזמן, המתנתי בסבלנות. עוד אנשים המתינו בתור.

שאני יושב ורואה שהרופא, והטכנאית הגיעו ללא חלוק עם קפה ביד, ואז הבנתי שהבדיקות לא מתחילות בזמן כי הצוות הגיע רק עכשיו. למזלי קראו לי להיכנס ראשון לחדר, זה קצת הרגיע אותי.

נכנסתי אמרתי שלום לטכנאית שזרקה לי הוראות יבשות "כנס פנימה עד הסוף להוריד חלק עליון ולהמתין". עשיתי כמו שהיא אמרה לי, עכשיו אני יושב שם בלי חולצה קר לי מעט, ממתין, לטכנאית שהגיעה, בדקה לי לחץ דם חיברה את האלקטרודות לחזה ואמרה לי לשבת ולהמתין לרופא.

אני ממושמע יושב וממתין, ניסיתי לא להתעצבן כי זה יעלה לי את לחץ דם ואת הדופק וכל הרעיון במבחן הזה להגיע לדופק מקסימלי בכמה שיותר זמן. לבסוף שכבר התייאשתי לגמרי הגיע הוד רוממותו הרופא. הוא שאל למה אני עושה את הבדיקה והתחלתי לענות "כי אני מדווש מדי יום" עוד לא סיימתי את המשפט והוא אמר זה סימן טוב יאללה אתה יכול להתחיל.

התחלתי את המבחן שאני כל הזמן צופה במוניטור ובודק מה הדופק.

ניסיתי להישאר רגוע כדי לעשות תוצאה טובה. המבחן מתחיל בהליכה בשיפוע וכל מספר דקות המהירות גוברת ולדעתי הפעם גם השיפוע טיפה גדל. בתחילה היה קל כמובן והרצתי דחיקות עם הטכנאית ולאט לאט זה נעשה טיפה יותר קשה. לא רציתי להשוויץ יותר מדי כדי שלא ייווצר פער בין מה שאני מספר לתוצאות כי כאמור באתי בחשש ממצב הכושר. ואז כשהתחיל להיות טיפה קשה היא פתאום סגרה את החלון שקירר אותי!

לאחר כ 15 דקות שהייתי בטוח שזה דיי מהר כבר הגעתי ל95% מהדופק המרבי. הטכנאית שאלה אותי מה מצבי ואני עניתי באפסון מזויף שאני יכול להחזיק עוד קצת. היא אמרה יופי אז עוד דקה נסיים. זאת הייתה אחת הדקות הארוכות בחיי.

כל כך שמחתי שהיא נגמרה! ישבתי והורדתי דופק כ5 דקות. הלב כמעט חזר לדופק רגיל במנוחה פתאום התחיל הדופק לעלות. רציתי להגיד להם שהמכשיר כנראה מקולקל אבל תוך שנייה זה הסתדר.

ניגשתי לרופא שעבר על תוצאות הבדיקה, כ20 דפים של משהו שנראה כמו אק"ג או לחלופין בדיקת פוליגרף). הוא ממש בחן כל דף. אני ראש אומר לעצמי, וחושב טוב "יאללה הבנתי אתה לא חייב לעשות את ההצגה הזאת על כל דף".


למזלי אחרי כ 10 דפים שנראו כמו נצח. הוא עבר לדף הסיכום וכתב את ההמלצה שלו.

כמובן שההמלצה הייתה חיובית אבל משהו הפריע. בעבר כתבו לי כושר גופני גבוה או כושר גופני גבוה מאד והפעם רק כושר גופני תקין.

הייתי חייב לדעת האם זה בגלל שאני באמת בכושר פחות טוב או שזה סתם ניסוח של הרופא. עד שלא הגעתי לביתי וראיתי את ארגומטריה משנה שעברה עד שנרגעתי. אז הבנתי שכל רופא יש את הסגנון ניסוח שלו.

בקיצור הייתה חוויה קצת מעצבנת כי כל דבר שנוגע לבריאת חשוב לי לי אבל לפחות סיכום חיובי.