השכם בבוקר יצאתי לעוד מסע דווש בעקבות הילדות, בעיר מולדתי חיפה. סיפור רכיבת הבוקר השכם בבוקר יצאתי לעוד מסע דווש בעקבות הילדות שלי, בעיר מולדתי חיפה. בסיפורי חיים אלה, נפתח לפניך, הקורא, עולם מלא המייצג את מגוון המרכיבים של החברה הישראלית. לגבי אחדים, עולם ילדות המתגלגל מארצות רחוקות דרך העלייה לארץ, ולגבי אחרים משחר ילדותם בארץ והמשך התקופה בשנותיה הראשונות של המדינה. נולדתי וגדלתי בוואדי ניסנאס חיפה, זוכר היטב בילדותי, עברנו לגור במרכז הכרמל. אבי זכרונו לברכה שכר דירה בהוספיס של הכנסייה הקתולית, במרכז הכרמל ועברנו להתגורר שם. לצערי לתקופה מאוד קצרה, כי אבי חלה במחלת קליות ונפטר בגיל 35 . החיים המשיכו להתגלגל, את הילדות שלי העברתי בכמה שכונות בעיר חיפה, זה התחיל בוואדי ניסנאס, במרכז הכרמל, שכונת תחנת הכרמל בחיפה אזור בת גלים. כולם הכירו את כולם, אין סמטה בשכונה שלא הכרתי ולא נכנסתי לעצמי. שהייתי שואל את אימא מאיזה מוצא אנחנו היא הייתה עונה “אנחנו ממוצא חיפאי". אבא שלך חיפאי, סבא שלך חיפאי, ואני ממוצה הונגרית, עליתי מבלגיה לארץ בשנת 49, לאחר קום המדינה. היא סקרה את ההיסטוריה המשפחתית הגאה, החיפאית מצד של אבא. ומשפחתה ההונגרית, והבלגית בילדותה. לאחר מות אבי , אימא הייתה לוקחת אותנו, אני ואחותי לגן האם במרכז הכרמל, שם ביקרנו בגן החיות. בעשור הראשון לחיי לאחר מוות אבי, עברנו לגור בתחנת הכרמל ליד שכונת בת גלים. לא משנה היכן התגוררתי איפה עבדתי, תמיד בחרתי לחזור הביתה, לעיר הולדתי, לשכונת ילדותי, לסמטאות המוכרות. אלא הסמטאות כבר לא כל כך מוכרות. ואדי ניסנאס, מרכז הכרמל, תחנת הכרמל השתנתה לנגד עיני. אלא שאצלי המילים “יפה” וחדש” אינן יכולות להסתדר באותו המשפט. אני אוהב בתים עם אופי, שלכל אחד מהם יש סיפור שלו. חזרתי הביתה, נהניתי מהחוויה הרגשית, הייחודית, המרתקת בביקורי בחיפה. • זמן רכיבה: (4:52) ארבע שעות, וחמישים ושניים דקות. • תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 33:06 קילומטר. • עלייה - טיפוס מצטבר: 370 מטר. • ירידה - טיפוס מצטבר: 365 מטר. "מאחלת לכולם, המשך שבוע שמח, ומהנה". פיירו קישור מצורף לגלריה: