את השם בזק אנו פוגשים מספר פעמים בתנ"ך. כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ונלחמים בכנענים, ככתוב: "יַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְהֹוָה אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ"..."וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי:" [שופטים א]. " ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף:" [שמאול א יא]. התכנסנו לרכיבה ליד מחנה תבץ בצפון השומרון לרכיבה נוספת בארץ התנ"ך. הפעם יצאנו לרכיבה בתא שטח שלא רק שאינו מוכר אלא ממש לא נגיש, לא נכנסים אליו ולא נוהגים לטייל בו. בפעם הראשונה שרוכבי אופנים נכנסו לשם היה זה ברכיבה מלפני 10 שנים. רכיבה שלקחו בה כאלה שמעיזים. "חזרו בנים לגבולם" - יצאנו לרכיבה קשה ב"שמורת הר בזק עליון". הר בזק והשמורה נמצאים מעבר לגדר הביטחונית. ששמורת "הר בזק עליון" כולה בתוך שטח הרשות הפלשתינאית. למה לשם? ראשית השטח המבותר, קשה ומיוחד במינו, נופים מיוחדים של הרי צפון השומרון, ו....גולת הכותרת "בקעת בזק" שהיא מרשימה ביופייה. כמו אז, גם הפעם היא הייתה ירוקה ומדהימה. מה לנו? סינגלים, דרכים לבנות, ששבילי עזים שבהם הלכנו ברגל, הרים ונופים משכרי עיניים. 31 ק"מ על 603 מטר טיפוס מצטבר וקשה. תודה לדוד חי על היוזמה וההובלה לכל אלה שהעזו ובאו