חברים יקרים לכו להתחסן.

יום שלישי 17.8.2021, לאחר רכיבת האימון על האופניים, חזרתי הביתה וקיבלתי הודעה מהבת שלי שביום חמישי שעבר, הנכד שלי, נחשוף לחולי קורונה בגן בפרדס חנה כרכור.

לאור הנסיבות הבת שלי הודיע למשרד הבריאות שהם נכנסים לבידוד, ובמקביל הלכו לערוך בדיקת קורונה. ההורים מחוסנים יצאו שלילי, ולני הנכד שלי יצא חיובי לאחר שני בדיקות.

הסיפור הוא שהנכד שלי לני, והבת של שירין הספיקו להגיע לביקור ביום שישי, והיינו חשופים אליהם במשך כמה שעות.

למרות שאנחנו מחוסנים, בחיסון שלישי, ובעקבות הנחיית רופא משרד הבריאות הלכנו אני ואשתי, מתוך הרכב לערוך בדיקת קורונה בהרצליה חניון יוסף נבו הספור טק.

האם מחוסני קורונה נדבקים ומדבקים?

מקרה באיכילוב עשוי לפתור את התעלומה.

באיכילוב בדקו 14 בני משפחה של עובדים חיוביים לקורונה שחוסנו - וגילו כי 13 מהם לא נדבקו ■ מנהל המערך למחלות זיהומיות בבית החולים: "זה אירוע עם מעט אנשים, אבל מעודד מאוד"

האם אנשים שחוסנו נגד קורונה עלולים עדיין להידבק ולהדביק אחרים, גם אם לא פיתחו בעצמם סימפטומים? השאלה הזאת מעסיקה מאוד את העולם כולו, משום שנגזרות ממנה משמעויות רבות וכבדות משקל. למשל: עד כמה רחוק ניתן ללכת עם התו הירוק שמאפשר כניסת מחוסנים לחללים סגורים? האם נכון להעניק פטור מבידוד למחוסנים שבאו במגע עם חולה מאומת, או שהם עדיין עלולים להדביק אוכלוסיות בסיכון?

אכן, תוצאות הבדיקה התגלו כשליליות, המחקר באיכילוב הצדיק את עצמו גם עבורנו.

מבוא והנחות היסוד:

הערכת המצב של הזירה הפנימית בישראל מתמקדת במשבר המשולב שהתפתח בעולם ובישראל עקב מגפת הקורונה. מדובר במגה-משבר, בריאותי, כלכלי, חברתי, ממשלי ופוליטי, הנמשך כבר כשנה. ריבוי מרכיבי המשבר ואי-הוודאות לגבי המצב הנוכחי וזה הצפוי בעתיד משבשים מאוד את שגרות החיים ומאיצים את הפגיעה ההדדית בין מרכיבי המשבר. כל אלה מחלישים את החוסן הלאומי בישראל במידה ניכרת ומשפיעים באופן שלילי על הביטחון הלאומי. עם זאת, החיסון ההמוני משרה מידה של אופטימית לגבי ההיחלצות ממשבר.

בניתוח השפעות המשבר המשולב על החברה הישראלית צריך להבחין בין חוליִים חברתיים-כלכליים, שהיו נוכחים טרם המגפה והמשבר מעמיק אותם, לבין אלה שנוצרו בגלל המגפה. פגיעתם של אלה קשה אך נזקיהם דיפרנציאליים וניכרים במיוחד בקבוצות מובחנות הכוללות בעיקר את המעמד הבינוני-נמוך, בעלי עסקים קטנים והאנשים החיים בעוני שהסתמכו על הכנסות מעבודה.

מאפייני המשבר המשולב והמודלים להתמודדות עמו דומים למתרחש במדינות המערב. עם זאת, בישראל קיימים שני תחומים הכרוכים זה בזה המעצימים את הנזק: המשבר הפוליטי הנמשך מצד אחד והריכוזיות המובהקת של המערכת הציבורית החלשה ממילא, שהוקצנה בעת המשבר, מצד שני.

הראשון יוצר שיתוק מערכתי וחסמים בתהליכי קבלת ההחלטות, מערער את אמון הציבור בממשלה ואת הערבות ההדדית בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הוא מצמצם את ההתגייסות המלאה של האזרחים הנדרשת למאמץ משותף לבלימת התחלואה.

"אין ספק שמדינת ישראל תצטרך להתמודד בנגיף הקורונה אשר מאלץ אותנו להסתגל לחיים חדשים, למצב החדש שבו צריך לעצב מדיניות בת-קיימא , שתמקסם את האופן בו אזרחיה חיים ומתפרנסים. מי שיתמקד בהצלת הכלכלה בלבד, ישלם על כך בחיים".

בעת הזו, ישנן שלוש אסטרטגיות עיקריות על מנת להתמודד עם משבר הקורונה:

המודל הראשון: הוא זה של סין, בו קיימות מערכות מעקב אזרחי מאסיביות. אנו רואים את המודל הזה גם מסביב לעולם, כולל בישראל.

המודל השני: הוא המודל השוודי, שהתיימר ליצור חסינות עדר.

המודל השלישי: הוא המודל האמריקאי, שהוא למעשה בלגאן של 50 מדינות".