סיפור רכיבת הבוקר: על החיץ בין האדם לטבע האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם ממש מה שהמים הם לדג. זקוק הוא לספֵירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת שההוויה אין-הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו, ומכריחה אותו לחיות - להיות אדם. הכמיהה לטבע – מה מתרחש בתודעה כשאנו נחשפים ליופייה של השממה הפראית. עתה, כשאנו כבר מבינים את המכניזם, האם יש עוד טעם להבין את הקשר האינטואיטיבי לטבע? מצד אחד, המחקר שבודק את ההשפעה הנוירולוגית מסוגל לזהות מתי מדובר בקשר רציף ולאורך זמן. אדם שנוהג לטייל בחורשה הסמוכה לביתו, למשל, או מי שגר באזור כפרי נחשפים באופן עקבי למחזות טבע, וחשיפה כזו בהחלט יכולה להפחית סטרס. אבל האם המחקרים הללו מכסים גם את החוויה עצמה של השהות בשממה הפראית? כל אדם יכול להיזכר בנוף מהמם שהותיר אותו פעור פה. במקומות שבהם נופי הטבע הולמים בנו בצורה בלתי מוכרת, מתחולל בתוכנו משהו שקשה לתאר במילים כמו שלווה או נחת רוח. משהו גדול בהרבה קורה לנו כשאנו מביטים אל האופק מעל מכתש רמון ומדבר בראשית אינסופי נפרש לרגלינו, או כשאנו צועדים במעבה ג'ונגל דרום אמריקאי ושומעים קריאות של ציפור אקזוטית משל היינו תינוקות שחווים את העולם לראשונה בחיינו. עד כמה שאנו מעריכים את השלווה הפשוטה, לא היא זו שעוצרת את נשמתנו כשאנו מביטים על האגם בעל פני המראה שמשקף את ההר המושלג ממולנו, וקשה לנו לומר עוד בוודאות באיזה כיוון השמיים והיכן האדמה. חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר של שעות הבוקר • זמן דווש: (4:21) ארבע שעות, עשרים ואחת דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 51.27 קילומטרי. • קלוריות: 12744 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 240 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:230 מטר. מאחל לכם המשך שבוע מהנה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: