סיפור רכיבת הבוקר:
בימים טרופים אלה של מגפת הקורונה רובנו מכונסים בביתנו, עוקבים בדריכות אחר המתרחש בארץ ובעולם, חוששים מן הקורה, ומייחלים לסיום מהיר של הסיוט בחזרה לימים הטובים, לשגרת חיינו. אכן אני ממשיך גם להתבודד באימונים.
עם אור שחר ראשון יצאתי שוב לשבילים להנות, לשמוח בטבע, זה התרפיה שלי.
הטבע מזכיר לי מי אני, מה יש בי, מה אני עושה פה. שם לבד בחוץ אני חוזר לעצמי. בלי הגנות, בלי מסכות. פשוט נוכחות. בטבע אני מי שתמיד חלמתי להיות.
בטבע אני חווה הגנה, ביטחון, זרימה. רואים אותי איך שאני, עם הכל, ואין שם עניין. לא מיוחד, לא פחות ולא יותר. אבל חלקיק ייחודי ממשהו גדול, ניצוץ.
בטבע פתאום הכל אפשרי, יש קסם, יש חיים, יש אהבה, שמחה, יש עננים, יש שמש, הכל בסדר.
ואז...כשאני חוזר למקור, מלא באהבה שקטה והודיה ושמחה...
אז, אני יכול להעביר את זה הלאה. ולהאיר ולהאיר גם את מי שלידי.
בואו, תראו, תפתחו, תתעוררו, על החיים...
חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר של שעות הבוקר.
• זמן דווש: (4:29) ארבע שעות, ועשרים ותשע דקות.
• קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 54.28 קילומטרי.
• קלוריות: 1039 KCAL קלוריות.
• עלייה: טיפוס מצטברת 215 מטר.
• ירידה: ירידה מצטברת:205 מטר.
מאחל לכם שנה טובה, ומהנה, נתראה בשבילים.
פיירו
קישור מצורף לגלריה: