סיפור רכיבת סוף ספטמבר: עם אור שחר ראשון, יצאתי לדווש, אל השביל הפתוח בפני, מבלי להביט לאחורי. הלילות פחות חמים, ונדמה שקר שלא נגמר, אך לא יכולתי לחכות, כי ארכו לי לילותיי, את היום הזה התחלתי בחושך, פתאום לאורך טיילת החוף, זרחה קרני השמש בעיני. בואו, בואו אחרי, פעימות הלב הן צעדי, חפשו לאורך השביל את צעדי, או סימני גלגלי האופניים. יש לי את היום הזה, לא מעט הוא כי הרבה, קל ברוח תרמילי, מתנופף הוא על גבי, צורר בו את חפצי, פנקס לרשום בו את חוויותי. הר אחד יש בעולם, ענן קשור לו מעליו, כל מי שיבוא אליו, מואס בכסף וזהב, תן לי את הטוב הזה, לא מעט הוא כי הרבה, ההתבוננות הזאת בטבע מזכירה לי שיש בחיים תהליכים איטיים ונסתרים, שדברים מתפתחים מתחת לפני השטח, שאני לא רואה כל דבר באופן מיידי, ולכן צריך להמשיך לטפח או להתאזר בסבלנות. זה נכון כמעט בכל תחום משמעותי. בעידן שבו מחכים בקוצר רוח לראות שני "וי" כחולים בוואטסאפ, אנחנו מקבלים פעם בשנה תזכורת למצרכים הכי חשובים שיש: אורך רוח, עמל מתמשך, השקעה, מסירות. כל אלה אכן מביאים בסוף תוצאות ופירות. פיניתי בלבי מקום לטוב יבוא, ובנימה אופטימית זו חזרתי חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר, ורצף טיפות גשם של שעות הבוקר. • זמן דווש: (4:58) ארבע שעות, חמישים, ושמונה דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 54.24 קילומטרי. • קלוריות: 1095 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 210 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:230 מטר. מאחל לכם חג סוף שבוע מהנה , נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: