כך אני מעביר את רוב זמני – 8.10.2021.

פרטים

נפתח ב: 08/10/2021
סוג: טיול בארץ
 77 תמונות
 1 תגובות
 301 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
מאז שפרשתי לפנסיה, אני עושה שימוש תדיר בסיפורים ואנקדוטות כדי להדגיש ולהדגים טכניקות ורעיונות. כחובב טבע מדווש בשבילים, גיליתי כי אחת הדרכים היעילות ביותר להעביר את המסר ולשמור על עניין הינה באמצעות אנקדוטות וסיפורים. במשך שנים בהן אני עוסק בהתמדה באיסוף אנקדוטות וסיפורים מעניינים בין השבילים דרך האופניים הצטבר בידי אוסף של מאות אנקדוטות וסיפורים הנוגעים בשטחים רבים של חיינו. סיפור רכיבת הבוקר: עם הבוקר מתעורר, אל הדרך המתמכר, מדווש, נוסע מסביב הרבה ירוק, זה נוגע כך בצחוק, זה רגע מתוק, זה איך לזוז בין השבילים, שרקמו בי השנים. ואם היה לי קצת עצוב, אולי למדתי מזה משהו חשוב, כי בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר. לבד בתוך כל הטירוף, אני חושב איך שהזמן יכול לעוף, אבל בסוף כשזה נגמר, יש סיבה לכל דבר. אור גדול מאיר הכל, ויותר כבר לא צריך לשאול, אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות, להתחיל הכל מהתחלה, כמו לנשום בפעם הראשונה. אני כאן אני לא מתבזבז יותר, ואם יכולתי רק לזכור, לכל אחד יש את הדרך לעבור, אבל בסוף כשזה נגמר, יש תשובה לכל דבר. ובנימה אופטימית זו חזרתי חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר, ורצף טיפות גשם של שעות הבוקר. • זמן דווש: (4:29) ארבע שעות, ועשרים ותשע דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 51.01 קילומטרי. • קלוריות: 1078 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 235 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:265 מטר. מאחל לכם סוף שבוע מהנה , נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 08/10/2021 14:03:24

כך אני מעביר את רוב זמני – 8.10.2021.


מאז שפרשתי לפנסיה, אני עושה שימוש תדיר בסיפורים ואנקדוטות כדי להדגיש ולהדגים טכניקות ורעיונות. כחובב טבע מדווש בשבילים, גיליתי כי אחת הדרכים היעילות ביותר להעביר את המסר ולשמור על עניין הינה באמצעות אנקדוטות וסיפורים. במשך שנים בהן אני עוסק בהתמדה באיסוף אנקדוטות וסיפורים מעניינים בין השבילים דרך האופניים הצטבר בידי אוסף של מאות אנקדוטות וסיפורים הנוגעים בשטחים רבים של חיינו.

בזכות המסירות העיקשת והמקצועיות הצלחתי לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בי, השגתי את מלוא שאיפותיי, ונהנה מן התחושה הנפלאה של ההישגיות.

כיום אני כמעט בן 70, סבא גאה לארבע נכדים, מרשה להגיד שהגשמתי את המיטב בחיי.

מאז שפרשתי מאינטל, למדתי על עצמי דברים חדשים, גיליתי עם הזמן, שאני מרבה לעסוק בכתיבה, בהנאה רבה.

בין השבילים דרך האופניים, הפכתי לאדם שמרבה לכתוב. אוסף הסיפורים שמכילים מבחר לא רק היותם מעניינים אלא גם היותם נושאים מסר שנועד לא רק להיות מעניין ומהנה לקריאה אלא גם ובעיקר ללמד ולתת השראה.

תקופת משבר הקורונה שינתה את חיינו, חשתי מפוחד לפגוש אנשים, התנתקתי מהחברים מחשש להידבק, זו הייתה שנה שבה התבוננתי מרחוק בצורה מוקפדת על אנשים שחלפו על פני ברחוב ובשבילים, שמתי לב שרוב האנשים, כך זה נראה, חלקם מפוחדים, וחלקם השני סך הכל טוב להם במציאות הזו. זאת אומרת, הם מרוצים באופן כללי, מסופקים ממה שקורה בחייהם.

זו הייתה שנה שבה שאלתי את עצמי פעם אחר פעם: למה אני לא מצליח להיות מרוצה כמו חלק מן האנשים ברחוב? למה אני לא מצליח להרגיש איזו נחת ביחס לקיום שלי? למה נדמה לי שלכל מקום שאני הולך אליו אני גורר אחרי כעס ותסכול?

מאז משבר הקורונה, אני חי בפחד, משתדל לא לפגוש אנשים, “אני חושב יותר מדי בנדון". שיתפתי חברים בתחושות שאני עובר. רובם עם התשובה גם לי זה קורה. אכן הסוד הוא פשוט לחיות בלי לחשוב יותר מדי על התקופה שאנו עוברים.

"החשיבה היא טובה", לחשוב, ולחשוש עלולה לגרום למשבר נפשי, מסוכנת לאדם. מאז הפסקתי גם לחשוב על המשבר שאנו חיים בו כבר מעל שנה וחצי.

הבנתי מהר מאוד, שאם אני רוצה להתרחק מן הכעס והתסכול שרודף אותי, אני צריך ללמוד איך לחיות עם הקורנה.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר