אני אדם אחר - 12.10.20-21.
אני אדם אחר, מושך ומרתיע להיזכר, עולם סוער של ידע וספק.
אני רוצה ומנסה ליצור לי מקום, ולפעמים אני משפיע ומפתיע.
אף פעם אני מתייאש, ותמיד מתעקש, כמה סירבתי, כמה אהבתי כדי להיקרא אדם.
מן ההמון אני מבדיל פנים, אני רואה עיניים, אני מתכחש לרגע הנדיר, מן ההמון שבו אפשר לאגרף כמו במים.
אני רק בן אדם, כבר פנסיונר, ומזמן כבר לא עובד, חי כמו כולם, ורואה את העתיד עוד לפניי, שמכניס בי אמונה ונותן לי את הכוחות להמשיך הלאה.
מאז תחילת משבר הקורונה, עדיין לא מבין מה קורה. עדיין חושב, שאם רק נסתכל ולא נבהל, ונבין שזה הזמן לחזור להיות ביחד ונראה לעולם שכולנו מאוחדים. כן ללכת יחד אל האור, כי הזמן כבר הגיע.
אין לי פחד ויש לי תחושה שהדרך תהיה לא קלה, אבל אני רואה עתיד, אני חושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה, אם רק נסתכל אם לא נבהל, ונראה לעולם שביחד כולנו נתגבר.