סיפור רכיבת הבוקר: רכיבה זה החיים שלי, אני רוכב אופניים - זו העבודה שלי, לקח לי הרבה זמן לומר את המילים הללו בקול רם. במשך 20 השנים האחרונות אני רוכב באופן קבוע על אופני הרים ברחבי הארץ. בגילי חייבים איזון, איזון, חייבים להמשיך לנוע. אכן אני משתדל לצאת לאמונים, כמדי כל בוקר. יש הרבה אנשים, שכשנכפית עליהם עצירה, הם אכן עוצרים. ומברכים על החופש. אבל בני אדם לא נולדו לעצור. בעלי חיים ככלל ובני האדם בפרט, הם יצורים דינמיים, מי יותר ומי פחות, אבל לכולם חייבת להיות תחושה של תנועה והתקדמות. העשייה לא חייבת להיות פרנסה, אבל היא חייבת להיות משהו שיש בו מסלול ודרך. ממש כמו שברכיבה על האופניים חייבים להמשיך לדווש כדי לנסוע ולא ליפול. יש משפט נוסף שאני חושב עליו תמיד בהקשר של החובה להתקדם- מי שלא עוצר – סופו שילך אחורה. ולכן ההחלטה שלי לכתוב חדשות טובות ותובנות בוקר, גם בלי תשלום, משאירה אותי תמיד בעשייה- חיובית. מאז משבר הקורונה אני לא רוכב על אופניים לבד, והרבה מאוד חברים שלי כן. אין חוויה גדולה יותר מלהגיע, לסיים עוד אימון, לרדת מהאופניים בסיום הרכיבה. מזיע אך מאושר. ולכן ההמלצה שלי לכל מי שהחיים שלהם עצרו היא, למצוא את הדרך לעשייה חיובית – לרכב על אופניים או לכתוב משהו חיובי העיקר לא ללכת אחורה לשמור על האיזון. למצוא את האיזון באופן אישי כדי שהוא גם יבוא לידי ביטוי בחיים חזרה. בנימה אופטימית זו חזרתי הבית, מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר, של שעות הבוקר. • זמן דווש: (4:56) ארבע שעות, וחמישים ושש דקות. • תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 59.10 קילומטרים. • קלוריות: 1388 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 320 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת 355 מטר. מאחל לכם סוף שבוע מהנה , נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: