ממשיך להתגלגל בחיים, בגילי אינני מחפש אתגרים חדשים, אין יותר מה להוכיח לאחרים.

רבים מאמינים שהתקדמות בגיל מביאה אתה בהכרח גם מחלות, בדידות, ירידה דרסטית בזיכרון, נטל על המשפחה והחברה, היעדר הנאה ועוד ועוד. כל זה אינו בהכרח חלק מההתקדמות בגיל, אלא תוצאה של התנהלות לא נכונה וחשיבה לא נכונה.

הגיל השלישי יכול להיות הזמן היפה ביותר בחיים: כבר אין משכנתא, אין צורך לטפל בילדים, יש לאדם הרבה זמן פנוי והוא יכול לשאול את עצמו מה הדבר המתאים לו ביותר לעשות כרגע, ללמוד, לחוות – ולעשות זאת. הגיל השלישי הוא גיל ההנאות בלי סוף, גיל הנסיעות, גיל בניית הקשרים החדשים, גיל בניית הקשר הטוב והמפרה עם עצמנו, גיל הקשר הנפלא עם הנכדים, גיל הלימודים וההתפתחות, גיל שחרור הצורך להתאים עצמנו לדרישות החברה…

המשורר והפילוסוף אמרסון אמר: "איננו מונים שנותיו של אדם אלא רק כאשר אין בו דברים מעניינים יותר למנותם" אופי, איכויות, אמונות פנימיות – כל אלה אינם כפופים לבליה.

הקושי בהזדקנות הוא שרובם בגיל הזקנה אינם דורשים מעצמם כמו בעבר.

אינם מעמידים בפני עצמם אתגרים חדשים של יום יום, הם מניחים לעצמם להתנוון באמירות של "ככה זה, מזדקנים" או "אין מה לעשות" או "תודה לאל על הכאבים זה אומר שאני עדיין חי" בכך הם מאטים את הקצב של חייהם ויכולותיהם.
דעתי האישית: להישאר צעיר אינו מחייב שינויים דרמטיים בחיים, חוץ מאשר שינוי בגישה אליהם…

מדי בוקר פוקח את עיני לראות את היופי שמסביבי, מצב לעצמי אתגרים של יום יום, ומשתדל להגשים אותם, מרבה בכתיבה, מרבה לקרוא, ללמוד דברים חדשים, יוצא לחיק הטבע לדווש מדי כל בוקר, פוגש חברים או שכן שלא התעניינתי בו כבר תקופה ארוכה, שומר על קשר עם רוב החברים.

לאחר שפרשתי, למדתי להכיר את היכולות שלי, את העוצמות הנפש הבריאה מחדש כל יום ביומו, ושמח בהם.

משתדל להתנהג באופן מאוזן בעצמי – מתינות, סדירות, מעסיק את עצמי בכל מיני פעילויות, מקשיב לגוף ולנפש, ושצריך מנוחה אני נח.
משתדל התמקד בהווה – כאשר תשומת לבי ממוקדת בעבר או בעתיד.

אכן כאשר חיי מתמקדים בהווה, ברגע הנוכחי, אני חווה התנסות של גוף חסר גיל ונפש נצחית. ובמיוחד מאמין, שאפשר להישאר צעיר בנפש.