מהו הסיפור של חג החנוכה?
סיפור החנוכה מופיע בספרי המכבים, ספרים חיצוניים לתנ”ך אשר מספרים את סיפור המרד היהודי ביוונים, בשנת 167 לפנה”ס. בתקופת שלטונו של המלך הסלובקי אנטל מוקוס הוטלו גזרות דתיות על היהודים, כולל איסור על המצוות היהודיות העיקריות כברית המילה, שמירת שבת וכשרות. המרד פרץ בכפר מודיעין, בהנהגת מתתיהו החשמונאי ובניו, ובשיאו נכבשה מחדש ירושלים, וטוהר בית המקדש – סמל להחזרת העצמאות העברית בארץ.
זה לא חלילה ניסיון להפחית ממעמדו של החג, אבל מורגשות נטייה, מגמה וכוונה להבהיר לדורות שיש בחנוכה "מרכיב" שלא כל כך מתיישב עם אופיים של החגים האחרים בלוח היהודי.
לחג החנוכה, חג אורים, נפוץ, מקובל ופופולרי בקרב יהודים שאינם דתיים, יש צד אפור. היבטים לא כל כך מחמיאים, אם להשתמש בלשון עדינה. מפתיע, מאלף ומרתק שהגילויים השגרתיים, שאינם מצטיינים בהערכה מיוחדת לחג החנוכה לא נולדו, לא נוצרו והופצו בדורות מאוחרים, על ידי גורמים שהושפעו מהשקפות שמחוץ לעולם היהדות. הגילויים האלה נוסחו, תועדו ועוגנו בקורות העם במקורות, במיוחד במקור ראשוני, מקורי כמו התלמוד. זה לא חלילה ניסיון להפחית ממעמדו של החג או מכבודו. אבל מורגשות נטייה, מגמה וכוונה להבהיר, להנציח לדורות שחג החנוכה איננו כמו חגים אחרים, שיש בחג "מרכיב" שלא כל כך מתיישב עם אופיים של החגים האחרים בלוח היהודי.
מהו הסיפור של חג קריסמס?
קריסמס הוא כידוע חג המולד הנוצרי, והסיפור הבסיסי שלו הוא סיפור הולדתו של ישוע הנוצרי. חיפוש דומה במנוע חיפוש התמונות של גוגל של המושג ‘הולדת ישוע’ מעלה שלל מגוון של תמונות המתארות את מעמד המולד כפי שהוא מתואר בברית החדשה – הוריו של ישוע, מרים ויוסף, נאלצו לעלות מכפרם נצרת לבית לחם בשל מפקד האוכלוסין שעליו ציווה המלך הורדוס, אולם לא נמצא להם מקום לינה בעיר, וכך נולד ישוע התינוק באסם בו השתכנו. העדים ללידה היו שור וחמור ובחלק מן התמונות גם כבשים וטלאים, וברבות מן התמונות מופיע גם הכוכב אשר זרח בשמי בית לחם בליל המולד.
מהי אם כן משמעותם של הסמלים הללו? והאם יש להם מכנה משותף?
הסמל הבסיסי המשותף לחנוכה ולקריסמס הוא כמובן האור, בביטויו השונים – אורות החנוכייה והנרות בחנוכה, ואורות עץ האשוח של חג המולד. האור הוא סמל אוניברסלי, ולמעשה הוא הסמל הראשון והמכונן בסיפור הבריאה – המיתוס המשותף לתרבות היהודית והנוצרית, ולתרבות המערבית בכלל – ‘ בְּרֵאשִׁית בָּרָא מהו הסיפור של חג החנוכה?
סיפור החנוכה מופיע בספרי המכבים, ספרים חיצוניים לתנ”ך אשר מספרים את סיפור המרד היהודי ביוונים, בשנת 167 לפנה”ס. בתקופת שלטונו של המלך הסלווקי אנטיוכוס הוטלו גזרות דתיות על היהודים, כולל איסור על המצוות היהודיות העיקריות כברית המילה, שמירת שבת וכשרות. המרד פרץ בכפר מודיעין, בהנהגת מתתיהו החשמונאי ובניו, ובשיאו נכבשה מחדש ירושלים, וטוהר בית המקדש – סמל להחזרת העצמאות העברית בארץ.
זה לא חלילה נסיון להפחית ממעמדו של החג, אבל מורגשות נטיה, מגמה וכוונה להבהיר לדורות שיש בחנוכה "מרכיב" שלא כל כך מתיישב עם אופיים של החגים האחרים בלוח היהודי.
לחג החנוכה, חג אורים, נפוץ, מקובל ופופולרי בקרב יהודים שאינם דתיים, יש צד אפור. היבטים לא כל כך מחמיאים, אם להשתמש בלשון עדינה. מפתיע, מאלף ומרתק שהגילויים השגרתיים, שאינם מצטיינים בהערכה מיוחדת לחג החנוכה לא נולדו, לא נוצרו והופצו בדורות מאוחרים, על ידי גורמים שהושפעו מהשקפות שמחוץ לעולם היהדות. הגילויים האלה נוסחו, תועדו ועוגנו בקורות העם במקורות, במיוחד במקור ראשוני, מקורי כמו התלמוד. זה לא חלילה נסיון להפחית ממעמדו של החג או מכבודו. אבל מורגשות נטיה, מגמה וכוונה להבהיר, להנציח לדורות שחג החנוכה איננו כמו חגים אחרים, שיש בחג "מרכיב" שלא כל כך מתיישב עם אופיים של החגים האחרים בלוח היהודי.
מהו הסיפור של חג הכריסמס?
כריסמס הוא כידוע חג המולד הנוצרי, והסיפור הבסיסי שלו הוא סיפור הולדתו של ישוע הנוצרי. חיפוש דומה במנוע חיפוש התמונות של גוגל של המושג ‘הולדת ישוע’ מעלה שלל מגוון של תמונות המתארות את מעמד המולד כפי שהוא מתואר בברית החדשה – הוריו של ישוע, מרים ויוסף, נאלצו לעלות מכפרם נצרת לבית לחם בשל מפקד האוכלוסין שעליו ציווה המלך הורדוס, אולם לא נמצא להם מקום לינה בעיר, וכך נולד ישוע התינוק באסם בו השתכנו. העדים ללידה היו שור וחמור ובחלק מן התמונות גם כבשים וטלאים, וברבות מן התמונות מופיע גם הכוכב אשר זרח בשמי בית לחם בליל המולד.
מהי אם כן משמעותם של הסמלים הללו? והאם יש להם מכנה משותף?
הסמל הבסיסי המשותף לחנוכה ולכריסמס הוא כמובן האור, בביטויו השונים – אורות החנוכייה והנרות בחנוכה, ואורות עץ האשוח של חג המולד. האור הוא סמל אוניברסלי, ולמעשה הוא הסמל הראשון והמכונן בסיפור הבריאה – המיתוס המשותף לתרבות היהודית והנוצרית, ולתרבות המערבית בכלל – ‘ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; אם כן, כבר הפסוק הראשון בספר התנ”ך מציג את הסמל, וגם את משמעותו: אור = טוב, חושך = רע. האור הוא הסמל המובהק של האלוהים ושל הטוב האלוהי, בפילוסופיה ובמיסטיקה היהודית לאורך הדורות, בדומה לדתות רבות נוספות במזרח ובמערב. בהתאם, חגי אור נחגגים מסביב לעולם, וכפי שכבר רמזנו – באופן לא מקרי כולם מצוינים באותה תקופה של השנה, באמצע החורף.
ומה בין חנוכה לקריסמס?
יחסי הגומלין בין החנוכה לקריסמס בימינו משקפים שתי מגמות תרבותיות, הבאות לידי ביטוי בקרב היהודים בארץ ובעולם – החשיפה והרצון להידמות ואולי אף להשתלב, מצד אחד, מול החשש מהיטמעות והרצון לשמור על ייחודיותו תרבותית, מצד שני. אבל על הביטויים של המגמות הללו, הקונפליקטים והדילמות, וגם הפתרונות היצירתיים – בפעם הבאה.
אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הייתה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלוהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלוהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.

וַיַּרְא אֱלוהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; אם כן, כבר הפסוק הראשון בספר התנ”ך מציג את הסמל, וגם את משמעותו: אור = טוב, חושך = רע. האור הוא הסמל המובהק של האלוהים ושל הטוב האלוהי, בפילוסופיה ובמיסטיקה היהודית לאורך הדורות, בדומה לדתות רבות נוספות במזרח ובמערב. בהתאם, חגי אור נחגגים מסביב לעולם, וכפי שכבר רמזנו – באופן לא מקרי כולם מצוינים באותה תקופה של השנה, באמצע החורף.
ומה בין חנוכה לקריסמס?
יחסי הגומלין בין החנוכה לקריסמס בימינו משקפים שתי מגמות תרבותיות, הבאות לידי ביטוי בקרב היהודים בארץ ובעולם – החשיפה והרצון להידמות ואולי אף להשתלב, מצד אחד, מול החשש מהטמיעות והרצון לשמור על ייחודיות תרבותית, מצד שני. אבל על הביטויים של המגמות הללו, הקונפליקטים והדילמות, וגם הפתרונות היצירתיים – בפעם הבאה.