מזג האוויר הסוער אשר היום ביום ומחר הוכרז רשמית בשם "כרמל", כחלק מפרויקט השמות האירופאי אליו חברה ישראל.

אירוע מזג האוויר יכלול רוחות חזקות (משבים של 80-100 קמ"ש), כמות גדולה של גשם (מעל 100 מ"מ באזורים רבים) וגלים גבוהים (4-6 מטר ואף יותר).

מזג האוויר הקיצוני יגיע לסיומו רק במהלך יום רביעי 22/12/2021.

למרות התחזית מזג האוויר, התעוררתי ביום שני בבוקר, נחוש בדעתי לצאת לאימון בוקר. גשם החל לרדת בתל אביב שרר קר מהרגיל.
סיפור רכיבת הבוקר:

כתושבי מדינה מזרח תיכונית חמימה ושטופת שמש אנחנו די מתעבים את החורף. וכשאני אומר אנחנו – הכוונה בעיקר לרוכבי אופניים... כשמכ"ם העננים של השירות המטאורולוגי מתחיל להתכסות בכתמים בצבעי טורקיז וצהוב בשלהי חודש דצמבר, נדמה כאילו כל קהיליית הרוכבים נכנסת למגננה... בפורומים וברשתות החברתיות מיד צצים ברנשים ששואלים בדחילו "אם מישהו יודע מה המצב בבן שמן", וכמובן איך אפשר בלי מה שכבר הפך לשם גנרי לגנרל חורף – " “דרך הסוכר רכיב?"

רוב הרוכבים שאני מכיר יבטלו רכיבה בלי הנד עפעף כשמזג האוויר בחוץ גשום, ואני שואל את עצמי, למה בעצם? לכאורה רשימת הטיעונים התומכת בהשערות בפוך שחורף בחוץ כמעט אינסופית, אך אני כאן כדי להפריך אחת ולתמיד את כולן בעזרת סיפור על רכיבה אחת רטובה רטובה...

ומעשה שהיה כך היה...
גשם זלעפות בחוץ, ולי כה חמים בבית, מרחף במחשבות, לעולמות רחוקים הן נודדות. עמדתי אובדי עצות במרפסת, הגשם רק התגבר, כאילו מתגרה בי ואומר, נו, נראה אותך יוצא עכשיו לרכיבה.

סבתי על עקבותיי ונעלמתי אל פינת אבלים וחפויי ראש, ואני נותר מול החלון תוך שאני מביט בייאוש בנהרות המציפים את הכביש.

אך כמו תמיד יש תקווה קטנה בלב, שמזג האוויר עוד יעשה עמי סוג של חסד, ארובות השמים תפסק, ותחל הפוגה בגשמים. לא אשקר, שניצבתי על מפתן הדלת של הגגון בכניסת הלובי, עדיין הגן עליי מן הטיפות, השתהיתי לרגע. ממש כמו אותו צנחן המתמהמה לפני שהוא שולח את רגליו קדימה קופץ ממטוס, גם אל ליבי התגנב חשש-מה, אך הרגע חלף ופשוט יצאתי החוצה, עליתי על האופניים והתחלתי לדווש.

מי שכבר חווה רכיבה בגשם יזדהה מיד עם מה שאני עומדת לכתוב כאן, שהרי בדומה להרבה נושאים אחרים הקשורים לרכיבה (ולחיים בכלל), גם עניין ההתמודדות עם גשם הוא כולו בראש...

בדקות הראשונות הייתי במגננה, עקפתי שלוליות, עד כמה שהדבר נשמע הזוי, ניסיתי ככל האפשר לא להירטב... אלא שמים, כידוע, הם אחד הכוחות החזקים בטבע וחיש מהר החלו להיקוות באגנים קטנים בעורף, על הירכיים ובעשרות מקומות אחרים ומשם זרמו להם בבטחה אל כל אותם מקומות ש... איך נגדיר זאת בעדינות, השמש אינה זורחת עליהם לעולם. כל מי שהתנסה מהחוויה המפוקפקת של טיפת מים המזדחלת במורד הגב בואכה חריץ הישבן יודה שמדובר באירוע מטריד מאין כמוהו שמעביר צמרמורת בקצה הבהונות ועד הקודקוד.

בסמוך לחזרה הביתה בסיום הרכיבה, ארובות השמים נסגרו הגשמים הופסקו, כן הפוגה קצרה לקראת השעות הבאות.
בנימה אופטימית זו חזרתי הביתה, מטיול מאתגר, נהניתי מגשם סערה הכרמל וממזג האוויר הקריר של הבוקר.
• זמן דווש: (2:52) שתי שעות, חמישים, ושתיים דקות.
• תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר 32:59 קילומטרים.
• קלוריות: 670 KCAL קלוריות.
• עלייה: טיפוס מצטברת 185 מטר.
• ירידה: ירידה מצטברת 170 מטר.

מאחל לכולם שבוע מהנה, נתראה בשבילים.
פיירו
קישור מצורף לגלריה: