וריאנט האו מיקרון מתפשט במהירות אבל יותר ויותר עדויות מצביעות על כך שעד כה המחלה מסתמנת כקלה ל מרבית החולים. מה התסמינים בהם חשו מרבית החולים על פי הדיווחים - ומתי צריך לפנות לבדיקת רופא.

וריאנט אומיקרון התגלה לראשונה לפני שבועיים, ועדיין לא ברור עד כמה צריך לחשוש ממנו. ארגון הבריאות העולמי כבר הגדיר אותו "מעורר דאגה" וכמה מחקרים בעולם הראו כי הוא מדבק מאוד ויותר עמיד בפני החיסון בהשוואה לווריאנטים אחרים. יחד עם זאת, מחקר קטן שנערך בדרום אפריקה, שם אומיקרון הפך לווריאנט הדומיננטי, הראה כי הנדבקים בו סובלים מתסמינים חמורים פחות. בישראל וברחבי העולם מתלבטים כיצד להתגונן מפני האו מיקרון על סמך ידע חלקי וראשוני. זה מה שידוע עליו עד כה.

צוות המומחים המליץ על חיסון רביעי לבני 60 ומעלה ולאוכלוסיות בסיכון; הערכה: המבצע יחל בימים הקרובים.

הסיכון להידבק בקורונה בטיסה גדל פי שניים, ואפילו פי שלושה, מאז שהתגלה זן האו מיקרון - כך הזהיר דיוויד פאואל, הרופא והיועץ הרפואי הראשי של יאט"א, ארגון חברות התעופה הבינלאומי.

הווריאנט החדש מדבק מאוד והפך לדומיננטי בתוך כמה שבועות. בארה"ב, למשל, הוא אחראי ליותר מ-70% מהמקרים החדשים, דווקא בתקופה הזו של השנה, שבה רבים טסים לחגוג את חג המולד בחיק המשפחה.

מהם הסימפטומים של זן אומיקרון?
מנתונים ראשוניים שנאספו בבריטניה עולה כי חמשת התסמינים הבולטים ביותר של מי שנדבקו באומיקרון הם: צינון, כאבי ראש, חולשה, עיטושים כאבי גרון.

המידע נאסף בין 3 ל־10 בדצמבר 2021 בלונדון במסגרת סקר מתמשך שעורכים ארגון הבריאות ZOE בשיתוף עם אוניברסיטת קינגס קולג'. יש לציין כי אומיקרון הפך לזן הדומיננטי בלונדון.

כמה מאומתים לאומיקרון זוהו בישראל?
על פי הודעתו של משרד הבריאות מ־25 בדצמבר 2021 זוהו עד כה בישראל 1,118 מאומתים שנדבקו בזן האו מיקרון. 723 מהם שבו מחו"ל.

קיים חשד גבוה ל־861 מקרים נוספים של חשיפה לזן האו מיקרון, ועתה ממתינים לתוצאות בדיקותיהם.
אחד החששות הגדולות זה להידבק בקרבת מתאמנים, שמדוושים בצפיפות בין השבילים. להיכנס לבידוד למשך 7 ימים.

בתוך אי-הוודאות לנוכח המידע הלא-מספק על יעילות החיסון הקיים מול וריאנט אומיקרון הוחלט לאפשר לקבוצות סיכון לצוותים רפואיים – האנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבק ולחלות קשה, או שחסרונם יפגע בשירותי הבריאות לציבור – לקבל מנת דחף שנייה (מנה רביעית של החיסון). במקביל הוחלט לצמצם לעת עתה את פרק הזמן בין קבלת מנת החיסון השנייה למנת הדחף הראשונה.

שנתיים לאחר התפרצות מגפת הקורונה, הידע על נזקי הנגיף - וגם על תרומת החיסונים לניצחון עליו - מצטבר והולך. אבל זה למרבה הצער, לא מפריע לגורמים רבים ברשת להפיץ מידע שגוי ומוטעה נגד החיסון, ובכך להרתיע אחרים מלחסן את עצמם ואת ילדיהם.

אחד האנשים הנאבקים ב מפיצי המידע השגוי הוא האימונולוג ד"ר ארז גרטי, איש מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

לאחרונה סיכם גרטי את טענות מתנגדי החיסון, והפריך אותן בזו אחר זו. באדיבותו, ולקראת התפשטות וריאנט אומיקרון, "ישראל היום" מגיש מדריך - הפיק ניוז שמפיצים מתנגדי החיסונים ומכחישה הקורונה, והעובדות מנפצות את הטענות הכוזבות.
כולנו מקבלים ברשתות החברתיות הודעות בקשר לנגיף הקורונה החדש.

עד כמה הן מבוססות? האם כדאי להעביר אותן הלאה?

בשנה האחרונה רצות ברשתות החברתיות, בוטסאפ ובתקשורת הודעות על נגיף הקורונה החדש. לעיתים קרובות ההודעות האלו לא מדויקות במקרה הטוב, או שגויות ואפילו מסוכנות במקרה הרע.