האם העולם השתנה? אכן כן זה מה שאני מרגיש – 4.1.2022.

פרטים

נפתח ב: 04/01/2022
סוג: טיול בארץ
 68 תמונות
 1 תגובות
 286 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
סיפור רכיבת הבוקר: בימים קשים אלה כאשר כמות הנדבקים מכפילה את עצמה מדי יום, אני מצליח להמציא את עצמי מחדש מדי יום ביומו, יוצא עם האופניים לאימוני בוקר לעבר השבילים בטבע. הרחק מההמונים, למרות שאני מחוסן פעם שלישית, עדיין חושש להידבק - אבל אני לא מוותר על המפגשים עם הילדים והנכדים שלי עד כה. מאחר והחיים שלי מתנהלים כעת כפי שאני רוצה, זה לא אומר שזה הולך להימשך. עקב חוסר הוודאות, והחששות, אני מודע לרוב הדברים שקורים סביבי, אני מודע גם שהן יכולים לששתנות במהירות הבזג. מדי יום אני ממציא את עצמי מחדש, אני מתמקד, מחפש דרכים שיכולים לכוון אותי במסע טרנספורמציה בימים של חוסר וודאות במציאות של היום. בילדותי ובתיכון לא אהבתי ללמוד, בעקבות האימונים שלי מדי בוקר, קיבלתי מוטיבציה חדשה בחיי, הפכתי לאדם שונה. דרך פעילות גופנית עם האופניים קיבלתי מוטיבציה גבוהה יותר, פתחתי כישורים שלא הכרתי קודם. אני עוסק בפעילות בין אם מדובר בקריאה או השתתפות בסמינר אינטרנטי, מוצא דרכים להעצים את הידע שלי. זה הפוך אתי לאינדיבידואלי מבוסס יותר ומסייע לי להתפתח מבחינה אישית ומקצועית - זה לא כזה פשוט להשתנות, ולמצוא את עצמך מחדש. חזרתי הביתה, אחרי הפסקת קפה בנמל תל אביב עם הבן שלי. רכיבה מאתגרת, נהניתי ממזג האוויר הקריר של הבוקר • זמן דווש: (5:47) חמש שעות, וארבעים ושבע דקות. • תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 65:01 קילומטרים. • קלוריות: 1428 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 295 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת 300 מטר. מאחל לכולכם המשך שבוע מהנה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 04/01/2022 14:48:32

האם העולם השתנה? אכן כן זה מה שאני מרגיש – 4.1.2022.

רובנו, ובמיוחדים הצעירים, הנכדים שביננו עדיין לא מבנים, העולם כבר לא יהיה כשהיה. עכשיו צריך להילחם כולנו, כאיש אחד, במגפה הנוכחית ואסונות הבאים שעוד נכונו לנו. פנינו צריכות להיות מופנות כלפי העתיד וכל היתר איננו חשוב.

ואנחנו מה? נמשיך אותו דבר? העולם הרי השתנה. האנושות כולה, מנהלת עכשיו מלחמה שונה מהמלחמות שהורגלנו בהן בין דתות, עמים, מדינות, בין בני אדם לבני אדם. עכשיו זוהי מלחמה של כל בני האדם בעולם נגד וירוס, מחלה, מגפה, שמאיימת להרוג באנו בהמונינו. המלחמה בקורונה היא בינינו, כלל בני האדם, לבין מפלצת שאנחנו, בני האדם, יצרנו במו ידינו וקמה עלינו לכלותינו.
האם נלמד מזה לקח כלשהו?

קשה להאמין, האם נחדל למשל, או לפחות נקטין באופן משמעותי, את אכילת הבשר? האם גם בפעם הבאה שתפרוץ מגפה, נניח לכל מדינה ושליטיה לנהל את המלחמה בנגיף איך שבא או לא בא להם? האם נחזור להילחם אלה באלה, כשהסכנה לקיומנו היא לא אלה, אלא כולנו? הנמשך, כבני האדם, להתכחש למציאות גם כשזו משתנה לנגד עינינו?

אנחנו אמנם מבינים שהעולם השתנה, אבל אנחנו לא מבינים שגם אנחנו צריכים להשתנות.

אכן כמו שאמרתי העולם השתנה, אני מרגיש את זה בחייה היום יום. כפנסיונר בן 70 לא נפגעתי כלל, אך קשה לי מאוד לראות משפחות שמתמודדים בקשיים כלכליים קשים, ואין להם ממה להתפרנס. אני אישית, הרגשתי וממשיך להרגיש את השינוי המקורי בחיי :התנקות ממפגשים עם החברים, והמשפחה.

אחרי דלתא, זן חדש של קורונה מעורר בהלה ברחבי העולם. עד כמה מסוכן זן אומיקרון? מהם התסמינים שלו? כמה מאומצים יש בישראל? מהן הנחיות הבידוד?

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר