עוד שנה חלפה והגיע הזמן לבדיקת סטרס אקו בלינסון 7.1.2022.

פרטים

נפתח ב: 07/01/2022
סוג: טיול בארץ
 105 תמונות
 1 תגובות
 345 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
המרכז הרפואי רבין הוא בית חולים ומרכז רפואי מרכזי הממוקם בפתח תקווה, ישראל. הוא בבעלות ומופעל על ידי שירותי בריאות כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל. בינואר 1996 אוחדו בית החולים בילינסון ובית החולים השרון ושם שונה למרכז הרפואי רבין. לאור ריבוי מקרים מצערים של רוכבים שנפטרו בעת רכיבה מדום לב בשנים האחרונים. כרוכב אופניים שוב התייצבתי בילינסון לבדיקת סטרס ולשוחח עם הקרדיולוג כמדי שנה, להבין קצת מה הולך פה וממה צריך להיזהר. אני רק בן 70, ומתוך מודעות או מתוך הכחשה נוטה לחשוב שלי – ולחברים בגילי – זה לא יקרה. לפחות לא בשבעת העשורים הקרובים. אבל אז אתה שומע על כדורגלן בכיר, יותר צעיר מאתנו ויש להניח שגם בכושר קצת יותר טוב, התמוטט לפתע פתאום באמצע משחק כדורגל. אז מה הולך פה בעצם? איך אפשר למנוע את זה? אילו סימנים צריך לשים לב? סיפור רכיבת הבוקר: השכם יום שישי בבוקר יצאתי שוב לרכיבת אימון לאחר שעברתי עוד בדיקת סטרס אקו בלינסון, כמדי שנה. חזרתי הביתה, אחרי הפסקת קפה בנמל תל אביב עם הבן שלי. רכיבה מאתגרת, נהניתי ממזג האוויר הקריר של שעות הבוקר • זמן דווש: (5:34) חמש שעות, ושלושים, וארבע דקות • תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 60:21 קילומטרים. • קלוריות: 1366 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 300 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת 300 מטר. מאחל לכולכם סוף שבוע מהנה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 07/01/2022 15:27:04

עוד שנה חלפה והגיע הזמן לבדיקת סטרס אקו בלינסון 7.1.2022.

בוא נתחיל מהבסיס, מה בעצם קורה ללב שלנו בשעת מאמץ ממושך?

בעת מאמץ, כגון רכיבת אופניים בסגנון אפיק, לצד אינספור קילומטרים ארוכות או קצרות יותר, אכן אני יודע על מה מדובר), הלב נדרש להגביר תפוקה, דבר שמתבצע על ידי עלייה בדופק בעוצמת ההתכווצות של שריר הלב.

הדבר מתאפשר באמצעות הפרשה של חומרים שונים, כגון אדרנלין, וע״י התרחבות של העורקים שעוטפים את שריר הלב ומספקים לו דם, העורקים הכליליים. מה שקורה בחלק לא מבוטל של המקרים המצערים של דום לב באמצע פעילות ספורטיבית זה לא שהלב פתאום מתעייף או נמאס לו ולכן הוא מפסיק לפעום, אלא נגרמת הפרעה חדה בעורקים הכליליים ומתרחשת ירידה באספקת הדם לשריר הלב עצמו, מצב הקרוי אוטם שריר הלב.

במצב כזה שריר הלב עלול, עקב הירידה החדה באספקת דם מחומצן, לפתח הפרעת קצב קטלנית הקרויה "פרפור חדרים", כלומר דופק מהיר מאוד (בערך 300 פעימות לדקה) ולא יציב כאשר חדרי הלב למעשה מפסיקים להתכווץ, מצב שגורם לאובדן הכרה תוך שניות ספורות. מצב זה נקרא דום לב.

למה שהדם יפסיק להגיע ללב ככה פתאום באמצע החיים?

המחקרים מראים שעד גיל 35 מרבית המקרים של דום לב שהתרחשו כתוצאה ממום מולד בשריר הלב, או מחלה גנטית הקשורה בהפרעות קצב. אלו מצבים המופיעים לעתים עם תורשה משפחתית. לחילופין, הגורם להפרעת הקצב הקטלנית הינו דלקת בשריר הלב אשר נוצרת מדלקת שהייתה שם בעבר (מהקרדיטים). אחרי גיל 35 הסיבה המובילה לדום לב הינה טרשת בעורקים הכליליים.

טרשת עורקים? לספורטאים?

"כן, טרשת עורקים הנה תופעה נפוצה באוכלוסייה, גם אצל ספורטאים, אלא שאצלם הטרשת בדרך כלל יציבה יותר (תיכף נסביר מה זה אומר – א.א.ל.).

עם הגיל עשויה להתפתח אצל רובנו טרשת עורקים מסוימת, אבל היא מתרחשת בתדירות גבוהה יותר ומהירה יותר אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית, יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה ועישון. יש קשר הדוק בין תזונה ואורח חיים לבין טרשת בכלי הדם.
כאן מדי שנה אני מוזמן להתייצב בלינסון לבדיקת סטרס ולשוחח עם הקרדיולוג כמדי שנה, להבין מה המצב, מה הולך פה מה אני צריך להיזהר.

יחידת אקו לב בבתי החולים בילינסון והשרון היא הגדולה ביותר בנפח הפעילות שלה במדינת ישראל. ביחידה פועלים מומחים מהשורה הראשונה שזכו להכשרה בבתי החולים הטובים בעולם. האיכות האנושית, מכשירי האקו המתקדמים והיקף הפעילות הרב (כ-25 אלף בדיקות אקו לב בשנה) נותנים בידי הצוות הרפואי את הכלים, המיומנות והניסיון הדרושים כדי להעניק למטופל את השירות הטוב והמקצועי ביותר.

אקו לב במאמץ הוא בדיקה שבמהלכה נבדק תפקוד הלב בעזרת מכשיר אולטרסאונד, הן במנוחה (בדיקת אקו לב רגילה) והן לאחר מאמץ גופני. ההשוואה בין הממצאים מאפשרת לאבחן מחלת לב - אם יש כזו - ולהעריך את חומרתה. ההשוואה מאפשרת לאבחן מחלת לב איסכמית - מחלה שבה נגרמות היצריות בכלי הדם שמזינים את שריר הלב.

בדיקת אקו לב במאמץ ("סטרס אקו"), היא בדיקת אולטרסאונד של הלב, משולבת עם בדיקת מאמץ. ההדמיה מתקבלת באמצעות מתמר, המפיץ גלי קול אל הלב והדי הקול החוזרים מהלב מתורגמים לאותיות המדגימים את פנים הלב.

סיפור רכיבת הבוקר:

השכם יום שישי בבוקר יצאתי שוב לרכיבת אימון לאחר שעברתי עוד בדיקת סטרס אקו בלינסון, כמדי שנה.

אריכות הימים שזכה לה דורנו הופכת את ימי הזקנה לתקופת חיים לא קצרה. עלינו לראות בימים אלו פרק משמעותי בחיים, שבו ניתן להיות פעילים בקהילה. כאשר הזקנה מתמלאת במשמעות, האדם מרחיק ממנו את תחלואי הזקנה ואימת השיטיון, והופך את חייו מלאי עניין ותוכן. אולם כדי להפוך את ימי הזקנה למשמעותיים, נדרשת מאתנו מודעות, רצון ולגיטימציה קהילתית.

מקובל לחלק את הזקנה לשנים: הגיל השלישי והגיל הרביעי. הגיל השלישי הוא התקופה שבה הזקן מתפקד באופן עצמאי. האדם אמנם כבר אינו בשיא כוחו. הוא גם יצא לפנסיה וסיים לגדל את הילדים. אולם הוא עדיין מסוגל לדאוג לכל צרכיו בעצמו. גיל זה הוא הגיל הפעיל של הזקנה. הגיל הרביעי מתחיל כאשר האדם הופך מוגבל במידה זו או אחרת והוא מתאפיין בקושי משמעותי בהתנהלות היומיומית.
כולנו מקווים ומתפללים להאריך ימים עד 120, בדעה צלולה ובלי שנהפוך סיעודיים.

אולם אנו נוטים לחשוב כי מעבר לתפילה ולשמירה על בריאות הגוף, אין בידינו מה לעשות בנידון. תשישות הכוח תגיע מתי שתגיע, ולא לעולם חוסן.
אני כותב מאמר זה משום שאני משוכנע שזוהי טעות חמורה.

ההבדל בין הגיל השלישי לגיל הרביעי משמעותי מאד. בגיל השלישי האדם אולי אטי יותר משהיה בצעירותו, אבל מכל בחינה אחרת הוא מתפקד באופן מלא. הוא מסוגל לקיים תפקידים אחראיים ולתרום לחברה באופן פעיל. זקנים בגיל זה מסוגלים לארח את משפחתם, לשמור על נכדיהם, ובאופן כללי למלא תפקיד אקטיבי בחיי הקרובים להם, משפחתם ומכרים. וכמובן, יש גם הממשיכים לכהן במשרות פעילות. הגיל הרביעי, לעומת זאת, מתאפיין בדינמיקה אחרת לגמרי. זהו גיל שבו המשפחה לוקחת את תפקיד הדאגה להורים. סבא וסבתא מתקשים לשאת באחריות למשפחתם, לדאגה לבריאותם צרכיהם היומיומיים מתחילה לאפיין את היחסים עמם.



הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר