עדיין זוכר בילדותי שפעם, בשיעור ביולוגיה, ניסה המורה להסביר לנו את ההבדלים בין חיידק לוירוס. הוא שלף הגדרה: "וירוס הוא קטנטן אבל ערס". ואל תראו את הקורונה ככה סתם, אחד כמו כולם, הקורונה הזה יודע לספור.
הקורונה יודע איךלא לתקוף בעוצמה גדולה מידי, אנשים שהם בני 59 אחד עשר חודשים ו 29 ימים.
קיומם של חיידקים לא היה ידוע כלל עד לסוף המאה השבע-עשרה. פיתוח המיקרוסקופ הראשון על ידי אנטוני ואן לווינדהוק )1632-1723 )פתח את האפשרות לצפייה בחיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים. אולם רק במאה התשע-עשרה החל מחקר מעמיק יותר במיקרוביולוגיה.

בעקבות חקר מאובנים התברר שיצורים אלה היו כנראה הראשונים שאכלסו את כדור הארץ, והיו היחידים במשך 5.1 מיליארד שנים. חיידקים נמצאו במאובנים שלדעת חוקרים הם בני 5.3 מיליארד שנים. חיידקים חיו מאז ועד היום התפתחו במהלך האבולוציה למגוון.

במשך דורות סברו מדענים ש השפעת החיידקים על חיינו זניחה. גם שנים רבות לאחר גילויים, הדעה המקובלת בעולם הרפואה הייתה שהם אינם הגורם למחלות. כך היה עד לסדרת ניסויים שערכו לואי פסטר ורוברט קוך בין אמצע המאה התשע-עשרה לסופה, שבהם הראו לראשונה שיצורים אלה הם גורמי מחלות. מאז, רבים תופסים את החיידקים כאויבים בלבד.

אולם רוב רובם של החיידקים על פני כדור הארץ אינם מזיקים לנו. רק חלק מזערי מהם חיים בגופנו רובם אינם גורמים למחלות. בעשורים האחרונים, מגוון עצום של מחקרים חשף שחיידקים עיצבו את עולמנו יותר מכל יצור אחר. החיידקים גם התגלו כצורת חיים מגוונת ומתוחכמת, ובעלת השפעה רבה וישירה על יצורים גדולים ומורכבים מהם בהרבה.

מספר מחלימי הקורונה בישראל מתקרב למיליון. חלקם עלולים לסבול מתופעות לוואי במשך חודשים ארוכים ואחרים בסיכון להידבק בזנים החדשים. איך צריך להתנהג אחרי ההחלמה, למי אסור לעסוק בספורט והאם צריך להתחסן?
מתגברות העדויות על תופעות לוואי של המחלה גם אחרי שהיא נגמרה כביכול.

מחקר איטלקי מרמז על היקף התופעה: רק 12% בחולים שאושפזו דיווחו על החלמה מלאה אחרי 60 יום, הרופאים יודעים מעט מאוד מדוע זה קורה, אבל מקווים שטיפול טוב יותר במחלה עצמה יוביל להפחתת התסמינים.

ככל שעובר הזמן, מתברר שההתמודדות עם מחלת הקורונה עלולה להיות מסע ממושך, שסופו לא ידוע. אצל רבים, הפאזה הראשונה של המחלה הייתה רק ההתחלה: שבוע של תסמינים קלים ואז פתאום הידרדרות מהירה. התאוששות על סף ההחלמה, ואז פתאום שוב הידרדרות. בדיקה שלילית, בדיקה חיובית, עוד בדיקה שלילית. הכרזה על החלמה, אבל תחושה שלא הכל חזר בדיוק למקום.

גם מי שהתייחס לקורונה מלכתחילה כאל מגפה מסוכנת, לא הביא בחשבון את ההשפעות ארוכות הטווח שלה.

ההערכה הייתה שהמחלה, גם אם היא קטלנית מבחינת פלחי אוכלוסייה מסוימים, אינה מסוכנת לרוב האנשים. חלקם לא ירגישו בה כלל, אחרים יחוו אותה כמו צינון קשה וממושך, וחולים נוספים שהתמודדו עם אתגר נשימתי לזמן מה, אבל אם יצליחו לספק להם חמצן בזמן הזה, הם יתאוששו ויחזרו לחיים רגילים. ובכן, טעות.

כעת נראה שגם לאחר שהגוף ניצח במלחמה עם הווירוס, הוא עוזב אותו לא בלי להותיר נזקים, שטיבם אינו ברור עדיין, ולכן גם אופן הטיפול בהם אינו ברור דיו.

בתי החולים וקופות החולים בארץ הקימו מרפאות מחלימים כדי לטפל במי הקורונה השאירה אותם במצב שונה מזה שהיו בו כאשר נכנסו אליה, וכדי ללמוד עוד על הבעיה.

הנה דוגמה משרשור שעלה השבוע בקבוצה בתגובה לשאלה "מי החלים לחלוטין?". היו שאמרו שהחלימו, אבל תגובות רבות יותר היו מהסוג הזה:

עייפות כרונית ותשישות הם רק חלק מהסימפטומים שנמשכים גם שבועות אחרי החלמה מנגיף הקורונה, ויכולים לנבוע מגורמים משכני חיים שונים, ביניהם גם דלקת פעילה בשריר הלב. מהם התסמינים שכדאי לשים לב אליהם לפני חזרה לפעילות גופנית עצימה וכיצד תחזרו לשגרה ספורטיבית בטוחה?

בקרב רבים שחלו בקורונה, המחלה אינה עוזבת גם אחרי קבלת התוצאה השלילית. גם לאחר החלמה מווירוס הקורונה, מטופלים רבים ממשיכים לסבול מתסמינים שונים, שהנפוצים ביניהם הם עייפות, תשישות חריגה, דופק גבוה, קוצר נשימה שמתגבר במאמץ, בעיות קוגניטיביות ובעיות ריכוז.

חשוב להבין תסמינים אלה נשארים גם בקרב חולים שחלו במחלת קורונה קלה ולא נזקקו לאשפוז. התלונה העיקרית החוזרת על עצמה בקרב המחלימים, כאמור, היא עייפות. למעשה, 80% מאלו שהמשיכו להתלונן על המשך התסמינים, סבלו מעייפות חריגה.