הלב הוא איבר מזרים דם לכל הגוף, והוא משל לנשמה שממלאת ומחייה את כל הגוף כולו. אך המוח הוא משכן השכל.

אולם גם המח, בסופו של דבר, אינו אלא גוש בשר. הוא אמנם מכונה מורכבת מאוד - אך אף מכונה אינה פועלת מעצמה.

המחשב הוא מכונה מורכבת מאוד, אך הוא לא יכתוב מעצמו מאמרים ויגלוש באתרים. לשם כך נדרש אדם שמשתמש במחשב. ובשל כך הוא גם אדם, אם הוא הפך לצמח - גופו ומוחו יכולים להיות שלמים.

הרגשות, הדמיון והמחשבות - הם כלים של הרוח בתוך המכונה. מי שבוחר לחשוב את המחשבות, לדמיין את הדמיונות, ולהרגיש את הרגשות - היא הנשמה שמפעילה את המוח.

איך הלב הופך לסמל האהבה, התאווה והנשמה:

במשך אלפי שנים, שריר החזה החיוני הזה מייצג את מרכז הרגשות של רגשות, רוחניות ורומנטיקה. הנה איך הגענו לכאן, ולמה קרדיולוגים אומרים שזה לא כל כך מופרך.

עם השנים, הלב הפך למרכז העצבים של הגוף, לבית הסמלי של הנשמה ולפלא ביו-מכני. המסע שלו מספר לנו מעט על הדרך בה אנו רואים את העולם ואת מקומנו בו. (בינתיים, מקורותיו של סמל הלב השבוע הקלאסי לאהבה עדיין מתווכחים.) לרבים מאתנו לימדו שהמצרים הקדמונים חשבו שהמוח חסר ערך, החנוטים שלהם שלפו אותו דרך נחיריה של מומיה שנמצאת בתהליך.

וזרק אותו. הלב, בינתיים, נשמר בצנצנת בהט, כך שבעולם הבא, ניתן היה לשקול אותו כנגד נוצה כדי לקבוע את גורל נשמתו של בעליו. אבל האמת על האופן שבו הקדמונים ראו את הלב מול המוח, כפי שניתן לצפות, היא קצת יותר מסובכת.