השכם בבוקר עם אור שחר ראשון, לפני כניסת יום העצמאות, יצאתי לעבר הטקסים הפעם בתל אביב.

כמדי שנה אני בוחר את האתרים שהם החלוף מסורת של כמה שנים, הקדשה, הוקרה, וזיכרון לחללי מערכות ישראל.
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מורד דגל המדינה לחצי התורן ואני מרכין ראש ומדליק נר לזכר אלו אשר מסרו נפשם למען תקומת מדינת ישראל.

חלפתי ליד בית העלמין העלמין קריית שאול, שהוא בית קברות בתל אביב. בית העלמין שוכן בסמוך לשכונת קריית שאול שעל שמה הוא קרוי, מערבית לדרך משה סנה או דרומית לכפר הירוק.

גבולותיו הצפוני והמערבי הם גבול תחום השיפוט של תל אביב עם רמת השרון.

המשכתי דרך השדות רמת השרון, למחלף פי גלילות, חברתי מעל הגשר לצד השני של כביש החוף, לאנדרטת לאירוע אוטובוס הדמים
זה קרה לפני 44 שנים. אוטובוס של אנשי אגד ובני משפחותיהם, חברי "חוג המשוטטים" של אגד מאזור חיפה, עשה את דרכו בחזרה לחיפה מיום טיול מהנה במערת הנטיפים. התאריך: יום שבת, ה-11 במרץ 1978, ב' באדר ב' תשל"ח. אבל במקום להגיע הביתה עייפים אך מרוצים- ציפתה להם בדרך "הפתעה", שהפכה לאחת הטראומות הקשות בתולדות המדינה.

פיגוע טרור שהתרחש ב- 11.3.1978. במהלכו הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחוף מעגן מיכאל בסירות גומי. המחבלים השתלטו בדרכם על אוטובוס מטיילים שהיה בדרכו לחיפה ודרשו מהנהג לנסוע לכיוון תל-אביב. לאוטובוס זה הועלו גם נוסעי מונית, שבה היו מחבלים נוספים.

במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס נוסף, קו 901 של "אגד", אשר ניסה להימלט מהם, ללא הצלחה. לאחר מרדף עצרו גם אותו והעלו את נוסעיו לאוטובוס המטיילים.

רק בסמוך לצומת גלילות הצליחו כוחות הביטחון לעצור את האוטובוס, וביניהם לבין המחבלים התפתח קרב יריות ממושך.
לבסוף פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל נוסעיו, ורוב נוסעי האוטובוס נהרגו.
בפיגוע זה נרצחו 35 איש ונפצעו – 71.