על הירקון המזרחי רכבתי 178 פעמים, באין ספור וריאציות. אז הנה יש עוד אחת. הוא החזיר אותנו לגבולות החלוקה, אין צפון...אין דרום, אנחנו במרכז הקטן והצר שנשאר לנו. חם מאד ובבנימינה היינו בשעבר(נכון אפשר שוב ושוב)אז ביקשתי הצעה לקצר נמוך ונורא רטוב. נתן, היום בשבע במעבר של אם המושבות אל המים בירקון.... טוב! רחוב רבקה גובר(ווייז), קצת לפני שבע, המון חניה, איציק מהבית על האופניים(חשמלי, הכל יכול), רובי מרחוק במגרש החניה, נתן עם יונתן, הנכד הקטן(עולה לח', הוא לא בחיידר, הוא בתלמוד תורה, אז יש לו המון חופש), חבל הייתי מביא גם את שלי הוא אמנם עדיין לא בחופש, אבל היה שמח מאד על כל יום של לא ללמוד(משעמם). אחרי איציק ונתן, את המפל הנסתר איבדו, נסתר להם, אז אל בית לאה. הפסקה ראשונה, העוגות של שרה, האספרסו של איציק והרבה הרבה מים. אל שלוחה של הנופרים, האקליפטוס הגדול היבש, הפסקה קצרצרה, רחצה אסורה. אל תל אפק/אנטיפטרוס, מאחור, סגור, ידעתי. אז הפסקת קפה (שלי)ועוגות ובלי מים. חזרה על הלבן הקצר, על הטיילת החדשה על נחל שילה והקפת הר הזבל מצפון ומהר מאד ברכבים. אז תודה גדולה לאיציק(חשבתי ניסוי ותהיה, אז לא, הכל על המפה),לנתן לרובי וליונתן הקטן.