מסיפורי היום השלישי בחבורה המהוללת הגלריה התכנסנו שוב בחניון הגושרים, לאחר ארוחת בקר דשנה במלון. קיבלנו תדרוך קצר מאהרון_א, כשהוןא מבהיר לנו שזה הטיול הכי קשה. התכנון היה לקחת את הטיול לפי אלי סט- ציר המוסכים ולעשותו הפוך. מנקודה 7 עד נקודה 1. אהרון_א חשש ליכולתו של גטי, אך אני הרגעתיו באומרי, "אל תדאג, גטי יעלה פעמיים את העלייה כשאנחנו עוד נזדחל אחריו בפעם הראשונה". נסענו לחניון בית המכס התחתון,ליד האנדרטה. משם נקודת ההתחלה והסיום. גלשנו לאט לגדר הבקר הראשונה שראינו, חיש קל חלפנו על פניה והופ אנחנו בדרך לדרדרה. מדרדרה לעין א טינה, שם הפסקה ראשונה לשחייה ותענוגות. מכאן עליה של 600 מטר במשך כשעה עד פסגת התל, כאן מנוחה שניה. החברים חיכו לספסלים ושולחנות אך הם לא היו בנמצא עדיין. המשכנו ברכיבה בציר המוסכים עין פאג'ר וגם כאן לא מצאנו ספסלים ושולחנות. ארוחת הבקר נדחית. מכאן תמדוד 2 ק"מ מורה לי אהרון_א, עד בריכת הקצינים-ג'ילבון. אני וגטי בראש גולשים במהירות 50 קמ"ש עד המישור, ואיפה בריכת הקצינים? אין. אהרון מגיע ואומר לי מה רצתם כל כך מהר? צריך לחזור חזרה את כל העלייה! אין ברירה מתחילים שוב בדיוש עד פניה קטנה המסומנת בירוק. פנינו אליה והלכנו רגלית כ 2 ק"מ עד בריכת הקצינים. כאן ארוחת הבקר אמרתי לגטי, שהיה רעב בטרוף. תשובתו הייתה: מה פתאום בטיולים של מיטרני ארוחת בקר ב13:00. עניתי לו זה טיול של אהרון. חחח..חחח..חחח כאן סעדנו את ליבנו במיני אגסים,לחמניות,פירות יבשים שגם התייבשו כל הבקר....התרעננו במימי הבריכה הקרירים ושמנו פעמינו לנקודת הסיום. לקראת הסיום אהרון רצה לעלות עוד עליה, אך אנחנו כבר לא נתנו לו, ונחתנו בול על נקודת הסיום. הסיום היה מתוק מאד עם ופלים, קפה,שתייה ופיתות במזנון. קיימנו דיון הפקת לקחים לשנה הבאה. ושבנו שמחים וטובי לב הביתה. והתמונות בגלריה.