התל הגבוה בשפלה, בראשו שרידי צריח עותומאני, והיישוב במקום קם בברונזה תיכונה2 - לפני 4000 שנה. בית קברות מסוף התקופה הכנענית - מאה 14 לפנה"ס ועד סוף בית ראשון (מאה 6לפנה"ס) נמצא בשיפולים הצפוניים.
בגלל סמיכותה אל דרך הים החשובה יבנה הפכה לעיר חשובה במרחב שמוזכרת המקרא בשם "יבנאל" ועברה מיד ליד בין מלכי יהודה ישראל והפלשתים, ונראה כי עיקר התל הוא מתקופת ההתנחלות ובית ראשון. העיר נושבה בשיבת ציון ובתקופה הפרסית. בתקופה ההלניסטית נושבה בידי יוונים ונקראה "ימניה" מאוחר יותר נפלה לידי החשמונאים בכיבושי הורקנוס הראשון ונושבה בידי יהודים וכנראה אז נתקראה "יבנה".
חשיבותה גברה בתקופת המרד לאחר שההנהגה היהודית המתונה יחד עם הסנהדרין עברו אליה בראשות רבן יוחנן בן זכאי תחת שמירה ותמיכה של הרומאים.
במרד בר כוכבא לאחר הרדיפות ביהודה ובשפלה יבנה ירדה מגדולתה והמרכז עבר לגליל.
ישוב קטן של שומרונים ונוצרים בתקופה הביזנטית ושמו היה "אובנה", ובזכותו ישנן אנבי פסיפס רבות בשיפולים הצפוניים של התל אך באמצע התקופה הביזנטית העיר גדלה מאד והתפשטה למישורים המערבי והדרומי שלצידה. העיר חזרה למימדיה הקטנים לאחר הכיבוש הערבי ולאורך התקופה האיסלמית הקדומה.
בתקופה הצלבנית ב-1141 במקום הוקמה מצודה אדירה בעלת חשיבות עליונה כחלק מחווה חקלאית גדולה ששימשה למרכז צלבני לוחם מול אשקלון המוסלמית ושם המקום שונה ל"איבלין" מאוחר יותר השם עבר לאחת המשפחות הצלבניות החשובות בממלכת ירושלים וקפריסין.
בתקופה הממלוכית ישוב גדול בשם "יִיבְּנָה" ומסגד.
בתקופה העותמנית ובתקופת המנדט - כפר חקלאי (6000 איש) שנכבש במלחמת העצמאות ב5/6/48 על ידי כח משותף של גבעתי והא"צל כדי למנוע מהצבא המצרי להגיע אליו ולהתבסס בו. התושבים נמלטו אחרי התנגדות מועטה. ב 9 ביולי 1950 פוצץ גם המסגד העתיק בן אלף השנים בהוראת מפקד פיקוד דרום דאז האלוף משה דיין כחלק ממבצע כולל למניעת חזרתם של ערביי ישראל. כיום התל הוא אוסף של עיי אבנים ורק המגדל נותר שלם.
מהמקום נוף נפלא 360מעלות.
המגדל סגור לרגל שיפוצים של רשות העתיקות עד אפריל