·         וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי:    ידוַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאןוַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה:    טווַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶהוַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה-תְּבַקֵּשׁ:   טזוַיֹּאמֶר אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה-נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים:   יזוַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּיאֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן:  

אנו ממשיכים במסורת לכבוש פלח אחר פלח מארץ ישראל השלמה בעזרת גלגלי אופנינו. אנו רוכבים מחתימים ומשאירים את זהותנו על חבלי ארץ אלומים, חבלי ארץ מסתוריים, חבלי ארץ שלא נהוג לבקר בהם (לצערי הרב), חבלי ארץ שאסור שישכחו מלבותינו. אנו ממשיכים לרכוב בעקבות הפסוק:"כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו – לכם יהיה"(דברים י"א). הפעם אנו יוצאים לרכיבה באזור ששמו מוכר לחלק מהרוכבים, אך מהטעם הביטחוני איש אינו מגיע לשם, איש אינו מטייל שם ושלא נדבר כלל על רכיבת אופניים בחבל ארץ זה.