נקודות לציון
שכניה – הישוב נוסד בשנת 1978 ועלה לקרקע בשנת 1980. הישוב הוקם כחלק מתוכנית המצפים בגליל.. היישוב התחיל באגודה חקלאית שיתופית שחלק מהחברים הסתמך לפרנסתו על חקלאות מקומית. עם הזמן הפך היישוב ליישוב קהילתי. מקור השם שכניה הוא משמר את השם: משמר הכוהנים, שכיהנו שישב בתקופת המשנה בסמוך, במקום שבו שוכן כיום הכפר הערבי כאבול. עשרים וארבעה משמרות של כוהנים היו, וכל משמר עבד במקדש שבוע אחד, עד שהקיפו את כל המשמרות. שמואל הרואה (הנביא) ודוד המלך תיקנום (השווה דברי-הימים-א', כ"ד).
בראש כל משמר עומד ראש המשמר. כל משמר היה מחולק לשבעה בתי אב, ובראש כל בית אב היה ראש בית אב. כל משמר היה עובד בבית המקדש שבוע ימים: הכוהנים בעבודת הקודש, והלויים בשירם וזמרם. המשמר מתחלק לשבעה בתי אב, וראש המשמר היה קובע לכל בית אב את היום בשבוע שבו הוא עובד. ראש בית האב מחלק את התפקידים השונים בין אנשי בית האב. המשמרות היו מתחלפות ביום השבת. מול כל משמר היה מעמד של ישראל בירושלים, שהיו קבועים בעיר ועומדים בשעת הקרבת תמיד של שחר ותמיד של בין-הערביים. בנוסף למעמד של אנשי ירושלים היו מעמדות בכל עיר. ישראל נחלקו לעשרים וארבעה מעמדות במקביל לעשרים וארבעה משמרות הכהונה. אנשי המעמד היו מתכנסים בעריהם ומתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, מתענים וקוראים במעשה בראשית (לפי רש"י תענית כ"ו, א).
קורנית – שוכנת על הר שכניה. קורנית הוקמה בשנת 1978 ככפר שיתופי ובשנת 1982 שונה אופייה לישוב קהילתי. מקור השם הוא שיח התבלין קורנית, האזוב המקראי הידוע גם כטימין שגדל ונפוץ באזור.
אעבלין – השם אעבלין התגלגל ככל הנראה משם היישוב היהודי שנזכר בתלמוד ובמשנה ושמו היה "אבליים", כיום חורבה בשמוך ליישוב. אבליים נזכרת לראשונה בשמה הארמי "אבלין". באעבלין נמצאו אבנים שעליהן חקוקות מנורה ואבן ועליה כתובת ארמית עתיקה. סברה אחרת לשם הכפר ששם הכפר על שמו של בית אחר שנשתמר בכפר מאז התקופה הצלבנית ושמו:"בית אבלין". ליישוב חשיבות במסורת הקתולית המקומית בגלל שממנו יצאה הנזירה הכרמליתית מרים בווארדי הידועה בכינוי מרים ישו הצלוב שנולדה באעבלין בשנת 1846 למשפחה יוונית קתולית. היא הוכרזה כמבורכת על ידי האפיפיור פאולוס השני בשנת 1983. בישוב נמצא גם קברו של ק\עקילה אגא שהיה השליט הבדואי שהגן על תושבי המקום הנוצרים מפני הטבח של הדרוזים בשנת 1860. כן יש בכפר קברים של בני משפחתו של דאהר אל עומר שהיה השליט של האזור הגליל במטה ה-18.
דמיידה – כפר בדואי בן 300 שנה, שהוכר רשמית כישוב בשנת 1995.
כוכב אל- היג'א - המקום מזוהה עם היישוב היהודי כוכב שמוזכר אצל יוספוס. בתחומי היישוב התגלו חרסים מהתקופה ההלניסטית ואילך. יש המזהים כאן את כוכבא של ימי המשנה והתלמוד. על-פי מסורת מקומית נקרא היישוב הנוכחי על שם המצביא הכורדי חוסאם א-דין אל-בוח'ארי (המכונה אל-היג'א), קצין בצבא צלאח א-דין שכונה גם "השמן". לאחר קרב קרני חיטין קיבל מסלאח א-דין שטחים נרחבים ובהם את אדמות כאוכב ונהפך למעשה מושל מרחב עכו-שפרעם. כשנהרג באחד הקרבות עם הצלבנים הוא נקבר במקום שנמצא היישוב. הכפר יושב על כיפה ואינו נמצא בקו התפר, קרוב לקרקעות, כנראה בגלל שאנשי כאוכב הגיעו לכאן מאוחר וכברירת מחדל התיישבו כאן למעלה. האגדה מספרת שיום אחד הגיע אל-היג'א אל המעיין בשפרעם וראה שם חבורת מוסלמים שמתנפלים על המעיין ומונעים מאלמנה יהודיה לשתות ממנו. בתגובה שם את חרבו על המעיין והמעיין התייבש. הוא הטיף לחבורת המוסלמים, הרים את חרבו מהמעיין ונתן לאלמנה לשתות. כתודה בירכה אותו האלמנה שיהוי לו ילדים ואכן נולדו לו תאומים ועוד בנים רבים. צאצאיו נקראים היום אבו אל-היג'א ומלבד במקום זה הם נמצאים בשפרעם, עין חוד ואף בירדן. התושבים הם פלאחים שמקורם אינו כל כך ידוע. רק עם ההתיישבות היהודית חוברו התושבים לתשתיות תחבורה וכו'. מזה שנים רבות יש שת"פ בין היישוב ליישובים היהודיים בסביבה.