בית יהושע אל פארק הירקון. הילדים יוצאים לחופש(לחו"ל), אז הסבים שומרים על הנכדים. רובי ואולי גם נתן בייביסיטר(כל השבוע). אז טוב גם לבד. המסלול הכי טוב בסביבת המרכז, אחרי ביירון והבייבי שלה, בלי לשקוע בבוץ או לטבול במים. חניון הספורט(החינמי), השמים שחורים, אם מתחיל גשם אני חוזר. עם הרכבת של 9.05(שהגיעה ב9.14), אל בית יהושע. ועל האופניים, כמעט הכל על שבילי אופניים(אספלט) והמון המון המון מים, בריכות חורף מלאות, שלוליות ענק ו...ו...ו... הנרקיסים האחרונים באודים ורק רקפת אחת בודדה. קטעי חול קצרים מהודקים היטב, קצת כורכר טוב. רשפון, לא דילגתי לעגלת הקפה, לבד. אבל שמורת סידני עלי וסינגל השגריר שהמון שנים לא רכבתי עליו. שביל הכורכר על חופי הרצליה, מדלג בין השלוליות, אבל שתיים ענקיות מצד לצד, מטפס וגולש אל מעבר לשביל. על טיילת העליות של תל ברוך, כמובן שויתרתי, פארק הירקון וכבר ברכב בחניון. וארוחת הבוקר שאשתי היקרה לא חיכתה לי, אבל השאירה לי אותה לצהרים. שוב, מסלול רכיבת אימון/כושר, הכי טוב שיש. חג חנוכה שמח.